Page 307 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A

‫‪Pg: 307 - 10-Back 21-05-11‬‬

‫פרק ‪37‬‬

‫כשהקצתי עוד ריצדו לנגד עיניי הבהובים רפים אך עזים בצבעם המשתנה‬
‫חליפות‪ .‬מצאתי את עצמי שרוע בכניסה לחדר מדרגות אפלולי ומטונף שריחות‬
‫שתן ומיצי מרה עלו מקירותיו‪ .‬מישהו דאג כנראה לכסות אותי ביריעת ברזנט‬
‫ישנה‪ ,‬אך באותה הזדמנות רוקן את כיסיי מתכולתם‪ .‬ארנקי נעלם‪ ,‬וכמוהו קופסת‬
‫הסיגריות‪ ,‬המצית וצרור המפתחות‪ .‬היומן‪ ,‬למרבה המזל‪ ,‬נותר בכיסו הפנימי של‬
‫מעילי‪ .‬גררתי את עצמי החוצה‪ ,‬אל הרחוב‪ .‬בחוץ ירד הלילה ומהמולת השוק לא‬
‫נותר כל זכר‪ ,‬לבד מירקות מרקיבים‪ ,‬קרבי דגים ושיירי מזון מכל מין וסוג‬
‫שנערמו ב ִצדי הדוכנים הדוממים והריקים ושימשו עתה עילה להתגוששות בין‬
‫חתולי רחוב‪ .‬האוויר נמלא ריבוא פתותים לבנים שהסתחררו בכל עבר ונערמו‬
‫ברוך על גגות הבתים‪ ,‬על ראשי העצים הקירחים ועל המדרכות‪ ,‬ובכסותם על‬

‫הזוהמה והסחי כמו העטו על העולם סביב‪ ,‬הקודר והעגמומי‪ ,‬מלבוש של חג‪.‬‬
‫הייתי חלוש מרוב תשישות ואך בקושי נשאתי את נטל גופי‪ .‬הקור חדר את‬
‫בגדיי וכרסם בבשרי כחולדה רעבה‪ ,‬אך על כל עינויי הבשר הללו האפיל צמא‬
‫נורא‪ ,‬שסדק את פי ואת גרוני והפך את לשוני לעיסה בצקית ודביקה‪ .‬רכנתי לצד‬
‫שלולית מעופשת וקפואה למחצה והרוויתי את צימאוני‪ .‬לאחר מכן פתחתי‬
‫בהליכה מקרטעת‪ ,‬מתנדנדת‪ ,‬שסייעה להקהות במעט את מדקרות הקור‪ ,‬אולם‬
‫לא השכיחה את מכאובי הגוף‪ .‬אף על פי כן הוספתי ללכת‪ .‬גררתי את רגליי‬
‫בכבדות‪ ,‬ללא יעד וללא מטרה‪ ,‬הלכתי כדי ללכת‪ ,‬כדי להמריץ את דמי בעורקיי‪,‬‬
‫כדי להתחמם‪ .‬כנופיה של חסרי בית מסמורטטים‪ ,‬עטויי בלויים‪ ,‬ליקטה שיירים‬
‫מסביב לדוכנים הנטושים‪ .‬בחולפי על פניהם הביטו בי בעוינות גלויה‪ ,‬מזהירים‬

‫אותי בעיניהם פן אעלה בדעתי לפלוש אל שטחם ולגזול משללם‪.‬‬
‫שעה ארוכה הוספתי לגרור רגליים‪ ,‬עד שלבסוף התחלפו גושי הבניינים‬
‫הצפופים בשדרה רחבה‪ ,‬שמשני עבריה ניצבו עצים זרועים אשכולות־אשכולות‬
‫של נורות צבעוניות‪ ,‬חגיגיות‪ ,‬אשר פיזרו אור חמים על המדרכות המכוסות רדיד‬
‫לבן ורך‪ .‬באוויר נמסכה אווירת חג‪ ,‬ובחלונות הראווה עמדו עצי אשוח‬
‫מקושטים ומיניאטורות מגולפות מעץ‪ .‬מרחוק דימיתי לשמוע קול פעמוני‬