Page 309 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 309

‫‪Pg: 309 - 10-Front 21-05-11‬‬

‫נ ו צ ת ה ט ו ו ס ‪309‬‬

‫בראשו? חי ראשי‪ ,‬רק אדם שעיניו קשורות לא יבחין בכך! היה זה נהגו של‬
‫סלינק! וכי ניתן לפקפק בכך? הגוף הבנוי לתלפיות‪ ,‬הקומה הכבירה‪ ,‬רוחב‬
‫הכתפיים האדיר – כל אלה תואמים להפליא את חזותו של אותו איש‪ ,‬שדמותו‬

            ‫הילכה עליי אימים מאז אותו ערב שבו פגשתי לראשונה את אמינה‪.‬‬
                                                                ‫א מ י נ ה‪.‬‬

‫לבי החל פועם בחוזקה‪ .‬ומה עליה? האם יש בגילויים אלה לשפוך אור חדש‬
‫על היעלמותה? האם הוחזקה‪ ,‬כשאר מארחותיו היפות של סלינק‪ ,‬בת ערובה‬
‫לשם סיפוק התאוות הנואלות שלו ושל באי ביתו שטופי הזימה‪ ,‬ממש כמו אותה‬
‫נערה אומללה שנהגה בי ברוך ונדיבות לב כה גדולים בלילה ההוא? כלום‬
‫שימשה גם אמינה למטרה שפלה ובזויה זו ובשל כך קצה בחייה ונמלטה‪ ,‬תוך‬
‫שהיא שולחת לעברי קריאה נואשת לעזרה? הפכתי בדברים עוד רגעים מספר‪,‬‬
‫עד שלפתע הפציעה בראשי מחשבה אחרת‪ ,‬נוראה ומצמיתה כהתגלות‪,‬‬
‫שטלטלה את כל אמות הסיפין של ישותי‪ :‬ומה אם הייתה אמינה שותפה‬
‫למזימה? אחרי ככלות הכול‪ ,‬האם לא המפגש איתה הוא שהניע את שרשרת‬
‫האירועים שהביאוני עד הלום? נזכרתי כיצד התעניינה בעבודתי העיתונאית‪,‬‬
‫כיצד זקפה את אוזניה בשעה שסיפרתי לה על מהלכיי בסוכנות הביון המרכזית‪,‬‬
‫לרבות הגישה שהיתה לי לגנזכים החשאיים ששימשו אותי – כפי שסיפרתי לה‬
‫באריכות! – בפרשת ֵאר ֹו‪ .‬האם בשל כך ניאותה לפגוש בי מלכתחילה? שמא‬
‫בדברים אלה חרצתי את גורלי וזימנתי אליי את כוחות הרשע? שמא היו אלה‬
‫אותם דברים שיצאו מפי כאמירות אגב‪ ,‬כזוטות של רהב‪ ,‬שהפילוני ברשת שטוו‬
‫עבורי היא וסלינק‪ ,‬ובעטיים שילם אמברוזיו בחייו‪ ,‬ואחריו גם הפרופסור ומסיה‬
‫גרונהאגן? ואולי בשל כך נתנה בידי את היומן של קנוכן – שעתה כבר פקפקתי‬
‫לחלוטין באמינותו? שמא עשתה זאת כדי להכניסני במלכודת השטן ולהביאני‬
‫לכלל ייאוש ושיבוש הדעת? ואם צודק אני בהשערותיי‪ ,‬עיניי אכן חזו באמת‪,‬‬
‫ובאותו בור נחשים תת־קרקעי‪ ,‬באפלת הקריפטה – שאותה ביקשו שאחשוב‬
‫למקדש עתיק יומין – לא עמד ֶצ ֶלם של אלה קדמונית; לא ולא‪ ,‬כסיל שכמותך!‬
‫הייתה זאת אמינה‪ ,‬שנשימותיה הלחות הרטיטו את בשרי וחדרו אל כל נקבובית‬
‫בעורי‪ ,‬ולרגליה התפלשתי ככלב נרצע‪ ,‬ובה נאחזתי עד כלות כל הכוחות‪ ,‬רגע‬
‫לפני ששקעתי בעילפון‪ .‬ואולי – ועתה כבר הייתי מתייפח כילד – הייתה זו היא‬
‫שהנחיתה את המהלומה האיומה על ראשי? מחשבה אחרונה זו הייתה למעלה‬
‫מכוחי‪ ...‬אם אכן כך הם פני הדברים‪ ,‬הרי שאז ראוי אני לכל הצרות והתעמרויות‬
‫הגורל שניתכו על ראשי‪ .‬השטן‪ ,‬אמר לי פעם האב ג'יימס‪ ,‬מוצא מסילות אל לב‬
‫האדם באמצעות האישה; מרה ממוות‪ ,‬מלאה כרימון תחבולות זדון‪ ,‬כלי שרת‬
‫בידי המקטרג לעורר את התגעשות החטא שבדם‪ ,‬קללת הבשריות והנרצעות‬
   304   305   306   307   308   309   310   311   312   313   314