Page 317 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 317
Pg: 317 - 10-Front 21-05-11
נ ו צ ת ה ט ו ו ס 317
חושיי וטלטלה את ישותי עד קצותיה .לראשונה הסתמן בהכרתי במעורפל את
שמבין אני היום בבהירות רבה :אין גבול לחירותו של האדם! באותו רגע ננערתי
לזוועה שאין להכילה ,ואף שטרם עמדתי על משמעותה העמוקה ,המלאה,
ידעתי בחוש כי דבר מה מהותי נשתנה בי מן היסוד .הייתה זו אותה אימה מוכרת
עד לזרא שנתקיימה בי משכבר ,בחזיונות הרפאים של ימי נעוריי ,ועתה קמה
והתגשמה במקום הזה כמציאות כללית ומוחשית על פני האדמה .הנה היא
הנוראה שבזוועות ,חשבתי ,החרדה המזוקקת מכול ,השורה על האדם בכל
הלכותיו ו ִמפעלותיו ,לפי שהיא ולא אחרת עושה אותו לאדם; היא המביאה אותו
אל סף התגלית המסעירה מכולן ,אל הבנה מחרידה התובעת לה אותו עצמו
כקורבן .כזו היא חרדתו של אדם הנוכח באינסופיותו הנשקפת אליו מתוך
סופיותו ,מתוך הפנמת אינוּתו והיותו אפשרות; אדם הנוכח להבין כי תביעתו
לשלמות ,למוחלטות ,מתממשת רק בכוח שלילתו את עצמו .האדם הוא לא־כלום
השואף להיות הכול .ומתוך חרדה זו מפציעה הרוח הפאשיסטית ,הגנוסטית,
התובעת לעצמה כוח ללא גבולות ,ותביעה זו אינה תולדה של התשוקה לשררה
או תאוות ההתפשטות ,אלא פרי הדחף הבסיסי ביותר להפוך את הקיום האנושי
לוודאי ,לממשי ,למוחלט .ומן הטעם הזה היא מכריזה על עצמה כמימושה
הבלעדי של האמת האחת והיחידה ,האבסולוטית ,הטבועה בחוקי הטבע
וההיסטוריה ,ויוצאת למסע צלב שתכליתו תיקון המציאות והשבת הסדר הראוי
על כנו .וככל שהמציאות האינסופית ממאנת להכפיף עצמה בפני תביעותיה
הסופיות של האמת המוחלטת ,כך היא מפעילה עליה כוח רב יותר כדי לצוּר
אותה בדמות חזיונותיה הפנטזמאטיים; וככל שהדבר נבצר ממנה ,כך היא מרבה
לייחס את כישלונה לכוחן של מזימות סתרים וקנוניות ערטילאיות ,שכן כיצד
עוד ניתן להסביר מציאות הסוטה מחוקי התנועה ההיסטוריים ,או טבע הפועל
בניגוד לסדריו הבראשיתיים? רק כוח סמוי ,נסתר מעין ,החותר במחשכים תחת
חוקי היסוד של החיים ומשבש את שלמותם הקמאית של סדרי העולם ,עשוי
להיות אחראי לכך .וכיוון שהיא רואה עצמה כמימושו הבלעדי של החוק
ההיסטורי ,הטבעי והאלוהי ,היא דורשת לעצמה חירות אינסופית בזמן ובמרחב,
כדי לכפות על המציאות את שלטון חוקותיה המוחלטות .אך כיוון שהמציאות,
למרות הכול ,אינה דבר מה הניתן לבּיוּת או לשליטה ,וטיבה שהיא חורגת תמיד
מכל ניסיון להשית עליה קביעות מוגמרות בעלות גבולות מוגדרים ,פירושה
האמיתי של חירות זו אינו אלא סחרחרת של אלימות פרועה ובלתי־מרוסנת
שסופה הבלתי־נמנע – אבדון ונשייה .ומאחר והדחף האמיתי המניע את הרוח
הנאציונל־סוציאליסטית הוא דחף נומינוזי שאינו שייך בשום אופן לתחומי
המציאות הנגלית בחושים ,נגזר עליה לנוע במעגלים אינסופיים ,תוך שהיא
זורעת חורבן והרס סביבה וסופה לקרוס אל תוך עצמה .זהו אפוא דינה של
