Page 57 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 57
Pg: 57 - 2-Front 21-05-11
נ ג ר ד ו 57
החרשתי .הוא נטל את כוסו בידו והריק את שארית המרטיני בלגימה אחת.
לאחר מכן הציץ בשעונו וקם על רגליו בפסקנות" .לך לישון .אתה נראה נורא!"
הטיח בי.
נפרדתי מעליו בתחושת הקלה ,ובעודי מלווה במבטי את דמותו המתרחקת,
הרהרתי בשאלה ,כיצד אעביר את הזמן שנותר לי עד פגישתי עם אמינה.
ההמתנה ,אם לומר בפשטות ,נראתה לי בלתי־נסבלת ,למעלה מכוחותיי .העריתי
אל גרוני כוסית אחר כוסית בתקווה שהאלכוהול יקהה במעט את ייסורי הבשר,
ירפה את עצביי המתוחים וישקיט במשהו את שרעפי הנפש שאפפוני כאדים
רעילים .שתיתי והזיתי וגידפתי בלבי שוב ושוב את הזמן הזחלני ,הכלוא
בחומריות הבשר ומתעמר בגוף ,כפעימה ארוכה ומתמשכת של מוות .לאחר
כמה כוסיות שהחליקו בקלילות במורד הגרון התחלתי לחוש בנוכחותו המנחמת
של האלכוהול בדמי ובפריעתה האיטית ,הברוכה ,של התודעה .איני יודע כמה
זמן ישבתי שם ,בוהה נכוחה בשולחנות ,בקירות ,בפני האנשים החולפים על
פניי ,מתמסר להפלגות דמיון תועות ולחצאי מחשבות ,עד שבשלב מסוים נחו
עיניי על אדם גדל גוף להפליא עם כתפיים רחבות במיוחד שישב לבדו בקרן
זווית ,במרחק לא רב ממני .לבוש היה חליפה כהה וגזורה היטב ולראשו חבש
מגבעת לבד שחורה ורחבת שוליים שהטילה צל ארוך על פניו והסתירה את
תוויהם מעיניי .רגליו נחו משוכלות זו על גבי זו ובתוך כך הופשלו קמעה שולי
מכנסיו וחשפו גרבי צמר לבנים ,כשל ילד ,קצרים בהרבה מכפי מידתו ,ועליהם
רקומים בחוטים צבעוניים ראשי תיבות – ודאי ראשי התיבות של שמו ,כך
לפחות דימיתי .המראה עורר בי גיחוך ,ואף אפשר – אם כי אינני זוכר בבירור –
שמילט מפי צחוק של ממש.
