Page 61 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 61
Pg: 61 - 2-Front 21-05-11
נ ג ר ד ו 61
במהלך הנסיעה גברה עליי סקרנותי .שלפתי את המחברת .כאשר נתחוורה לי
זהותו של הכותב ,לא היה שיעור לתדהמתי .היה זה יומנו האישי של הלמוט
קנוכן ,מפקד משטרת הביטחון הגרמנית בפריז הכבושה .לאורם המתכתי,
המהבהב של פנסי האצטילן נראו לרגע האותיות הזעירות בלתי־חדירות לעין
זרה .ואולם ,חרף היותו של כתב היד מסורבל במקצת ועמוס לפרקים ,הוא היה
מוצק ועקבי ולא התקשיתי להבינו.
ואולם דבר מה בסגנון הכתיבה ,בניסוחים המוקפדים יתר על המידה,
הפרוזאיים עד כדי הפרזה ,עורר מיד את חשדי שמא מדובר בחיקוי ,בתרמית,
במעשה זיוף חובבני .חשדנות זו הייתה אך טבעית ,שכן ניסיון העבר לימדני
לנהוג בזהירות ולהחמיר בשיפוטי במצבים שכאלה .היה דבר מה מעורר תימהון
בפסקאות הגדושות ,המחושבות ,שנתקבצו לכלל ִסי ֵפּר הדוק ושיטתי ובעל
אפיון דרמטי במובהק; בתיאורים שופעי המבע ,בהתעכבות העיקשת על דקויות
ופרטים ,בדיאלוגים המצוטטים בשם אומרם ,כנהוג על פי כללי הסגנון
הספרותי .יותר משדמו הדברים לרישום הגיגיו הפזורים של אדם בצאת עליו
יומו ,הותירה המחברת רושם בל יימחה של כתיבה ספרותית ,מודעת לעצמה
ומכוונת כל כולה ליצירת רושם אסתטי על קורא חיצוני .אפשר ,הרהרתי לעצמי,
שאין הדבר אלא עדות לאופיו המוחצן של הכותב ,או שמא ביטוי למאווייו
האמנותיים הבלתי־ממומשים .למרות ספקותיי ,היה מנוי וגמור עמי לקרוא ביומן
מתחילתו עד סופו ,שכן ידעתי :לא לחינם הפקידה אותו אמינה בידי .המפתח
להצלתה ,לפדיונה של האומללה ,טמון אי שם בין המילים המצופפות הללו.
יומנו המצהיב של קנוכן עודנו ברשותי .אני מוסר בידיך ,קורא יקר ,את הדברים
כלשונם:
ברלין 23 ,באוגוסט 1937
היום ,בדרך מקרה ,נזדמן לי לפגוש במרטין .שש שנים חלפו מאז פגישתנו
האחרונה ,ולמעט כמה ְשׂערות מאפירות בצדעיים ,הוא כלל לא השתנה .לאחר
סיום הלימודים ,למשך תקופה קצרה עוד נהגנו להתכתב ,אבל לאחר מכן גם זה
פסק .שנינו הפכנו עסוקים מדי וטרודים בקידום עניינינו המקצועיים .והנה,
היום בצהריים הוא חלף על פניי באחד המסדרונות בפרינץ־אלברכט ,ומיד
צללנו לשיחה כמו פעם ,כאילו רק אתמול עוד היינו סטודנטים צעירים ונטולי
דאגות .הוא דחק בי שאצטרף אליו למשקה.
מרטין נשאר איש שיחה שנון ומפולפל ,היודע לתבל את אמירותיו
המלומדות בקורטוב בריא של אירוניה דקיקה ,ועם זאת עליי להודות שנטייתו
לדיבור בלתי־פוסק רק החריפה עם השנים .שתינו ְשנאפּס והעלינו זיכרונות
מהימים ההם בגטינגן ,שנראים עכשיו רחוקים כל כך .שוחחנו גם על
