Page 59 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 59
Pg: 59 - 2-Back 21-05-11
נ ג ר ד ו 59
בערבו של היום השלישי ,כאשר פגשתי בה בלובי המלון ,מיד זיהיתי כי הייתה
נתונה בסערת רגשות .עיניה היו עצובות מתמיד ועצבנות ניכרה בכל תו בפניה.
גם גופה היה נוקשה למגע והתרצה למגעי אך בקושי .את שעשתה ,עשתה
במסירות ובנועם ,אך דעתה הייתה מוסחת ומבטה רדוף .חיבקתי אותה ונשקתי
לעורפה .ליטפתי את כתפיה ואת זרועותיה וחשתי במגען המחוספס של הצלקות
המוזרות שעל עורה.
"ואם אתן בידך מידע כלשהו "?...אמרה לפתע ,בלי להפנות אליי את מבטה.
"בוודאי "...גמגמתי ,נפעם כולי ,ועליצות משונה ,מופקרת ,התגנבה בסתר אל
לבי.
יותר לא רצתה לומר .היא קמה בנחישות והתלבשה .ראיתי היטב כיצד טרפו
לבטים את נפשה ,וידעתי כי הפור נפל .פעמוני הגורל הרעימו באוזניי.
"מחר ,אם כן ,מחר "...אמרה כמהססת.
"מחר "...חזרתי אחר דבריה ,ואך בקושי הצלחתי להצניע את חדוות הניצחון
שבקולי.
למחרת שוטטתי כאחוז קדחת .לעת ערב שבתי אל חדרי .נותרו כשעתיים עד
לפגישתי עם אמינה וביקשתי לנוח מעט ,לאזור כוחות לקראת הלילה ,שייחלתי
לו וחרדתי מפניו כאחד .תחושה עמומה של סכנה קיננה בלבי ולא ידעתי את
פשרה .גופי היה לאה ואיבריי כבדים ,אך רוחי ה ְמתה חיוניות רעננה שהלכה
ונתעצמה עם כל דקה שחלפה .נשכבתי בפישוק איברים על המיטה ושיקעתי את
ראשי בכר .ניסיתי לישון ,אבל ריח גופה דבק עדיין בסדינים והעבירני על דעתי.
דימיתי לחוש בנוכחותה הגופנית ,סמוכה אליי במיטה ,משתרעת כמו ארץ
פלאות רחבה מני חקר .נעתי וזעתי בלא מנוחה על משכבי ולא הצלחתי לעצום
עין .עקה מדירת מנוח החלה כוססת בתוכי .בתחילה דמתה להתגעשות פנימית
של רגש מפכה שמקורו אינו ידוע ,הנובע אולי משורשי הנפש עצמם ,כמו זרמים
תת־קרקעיים הבוקעים אל מעל פני השטח מתוך מבוע נסתר המצוי אי שם
בעמקי אדמה רדומה ,אך בהדרגה הפכו זרמים אלה לשיטפון של ממש ,לבהלת
אימים שהשתלטה על רוחי בעוצמה כה אדירה ,עד כי השכיחה ממני לחלוטין
את רשמי הזמן והמקום והייתי מוכן למסור את נפשי ובלבד שלא אהיה שרוי ולו
רגע אחד נוסף בתחושת הבלהות המצמיתה הזו .משנתפוגגה קמעה ההתפרצות
הראשונית ,משולחת הרסן ,יכולתי לחוש את אדוותיה מתפזרות ,הופכות
קלושות ורפות ,אך מאיימות בכל רגע להתגעש מחדש .נותרתי המום ותשוש,
אבל לא הייתי מסוגל לישון .נטלתי את אוגוסטינוס והתחלתי לקרוא ,מתמסר
בכל מאודי למקצב הקבוע של המילים ,לריתמיקה הסוחפת של המשפטים
הרודפים זה אחר זה .החטא ,אומר אוגוסטינוס ,הוא ,homo incurvatus in se
פנייתו של האדם אל עצמו אגב הפניית עורף אל האלוהים .אמת פשוטה זו על
