Page 55 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 55
Pg: 55 - 2-Back 21-05-11
נ ג ר ד ו 55
להן לבדן; את שעשה סאם עשה במצוות אביו מולידו ,שהבטיח לאבי שלי,
קודם צאתו למלחמה ,כי ידאג לשלומו ורווחתו של בנו.
אביו של סאם היה רעו הקרוב של אבי .השניים ,כך סיפר לי פעם סאם ,נהגו
לבלות זמן רב ביחד ולצאת למסעות ציד ממושכים בהרים .ערב צאתו לאירופה
השביע אבי את ידידו כי אם יועיד לו גורלו את הרע מכול ,תפרושׂ משפחת מילר
את חסותה עליי ועל אמי ותדאג לכל מחסורנו .סאם ,כך נראה ,התייחס בכובד
ראש להבטחת אביו ,וכאשר נפגשנו בתום המלחמה בפריז הציע מיד לסייע לי.
בדרך זו התחדש הקשר בינינו .בתחילה היה לוקח אותי איתו למועדונים,
למסעדות ,לקונצרטים ולאירועים נוצצים ,בהם היה עורך לי היכרות עם
פוליטיקאים ,אמנים ,אושיות תרבות ואנשי החברה הגבוהה .לעיתים הייתי
מצטרף אליו כאשר היה מתארח בבית השגריר ,במסיבות קוקלטייל או בקבלות
פנים דיפלומטיות .הייתה זו דרכו להתקרב אליי ,להתחבב עליי ,לקנות לעצמו
השפעה על אורחות חיי .ואכן ,בסופו של דבר הצליח לשכנע אותי לנטוש את
חיי הבטלה וההסתגרות שסיגלתי לעצמי ולהעלות את חיי על מסלול חדש .סאם,
כבר אמרתי ,דאג לי למשרה יומית בשגרירות ,ובזכות קשריו המסועפים זכיתי
בהזדמנות לכתוב בשיקגו דיילי ניוז .התחקיר בעניינו של ֵאר ֹו היה פרי יוזמתו,
ולאחר שהאירועים יצאו מכלל שליטה עשה כל שביכולתו כדי לחלץ אותי מן
התסבוכת .בעת ההליכים המשפטיים לא מש מצדי ,ולאחר שאושפזתי בבית
המרפא דאג שאקבל את הטיפול הטוב ביותר ,ואף התעקש לכסות מכיסו את
הוצאות האשפוז .את הכול עשה בקור רוח ובענווה ,ומעולם לא ביקש ממני דבר
בתמורה .ואולם היה דבר מה בברית המוזרה בינינו שעורר בי לפעמים אי־נוחות
מסוימת ,ולעיתים ,בגבור עליי זעמי ,הייתי גומר בלבי כי מעתה ואילך לא איהנה
עוד מנדיבותו ,לא אפנה אליו עוד בבקשות ,ועל ידי כך ארחיק את עצמי ממבטו
המפקח ומנוהגו המגונן .לא פעם התקוממתי ביני לביני על השליטה שתבע
לעצמו על חיי ,על ניסיונותיו התכופים – והכושלים ,יש לציין – להרחיקני מן
הסם ומאזורי ההפקר שבתחומם נטיתי לשוטט .היטב ידעתי את חלקי בהסכם
בינינו :לשמור על עצמי בריא ושלם ,למען תתקיים שבועתו של האב ומצפונו
של הבן ייוותר נקי.
באותו יום ,חרף מאמציי להציג חזות שלווה ,הסגירה אותי סערת רגשות,
שטרפה את מחשבותיי והתעצמה ככל שחלף הזמן וקרב מועד פגישתי עם
אמינה .לרגע כמעט התפתיתי לספר לו עליה ,כמעט הוכרעתי בידי התשוקה
היוקדת לפרוק את נטל ערגתי אליה במילים ,אך עצרתי בעד לשוני .הוא ,מצדו,
בחן את פניי ביסודיות ,כדרכו ,ולא התקשה לקרוא בהם את חוסר השקט ,את
מאבק האימים שהתחולל בנפשי פנימה .למראה מבטו החוקרני אנוס הייתי לומר
דבר מה.