Page 50 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 50

‫‪Pg: 50 - 2-Back 21-05-11‬‬

                                                                  ‫‪ 50‬פ נ י י א נ ו ס‬

‫בשרה החשוף בנשיקות‪ .‬לא ידעתי את נפשי מרוב תשוקה‪ .‬להבות מטריפות‬
‫עיוותו את איבריי‪ ,‬ערגה כמוה לא ידעתי מעולם טלטלה את כל ישותי‪ ,‬רטטה‬
‫בתוך בשרי‪ ,‬שיקעה את צלילות דעתי במערבולת‪ .‬נוסק הייתי אל רקיע מלכות‪,‬‬
‫צולל אל תהומות תחתית‪ ,‬נושם אל קרבי אלף עינוגי חושים שופעים רוך וגעגוע‪,‬‬
‫שבעים ושבעה ייסורי תופת ומדוחי גיהינום‪ ,‬תשע מקהלות מלאכים הקיפוני‬
‫שירת היכלות‪ ,‬נגינת קטרוס ונבל‪ .‬ריחות קטורת ויסמין עלו סביבי‪ ,‬המלאך‬
‫גבריאל יצק שמן על ראשי והקדושים כולם הרכינו ראש בפניי‪ ,‬מלווים במזמורי‬
‫תהילה את נסיקתי רבת ההוד אל מרומי הצריח הגבוה מכולם‪ ,‬שהוא בעת‬
‫ובעונה אחת – כך נגלה בפניי בהבזק של רגע – גם הבור העמוק שבנבכי‬
‫התופת‪ ,‬שבקרקעיתו מתגוללים כל הנידונים לעינויי נצח‪ .‬הו‪ִ ,‬מיסטריוּם‬
‫ט ֵר ֵמנדוּם‪ ,‬המסתורין הנורא של האישה‪ ,‬של האיחוד‪ ,‬אחרוּת מוחלטת שהיא בה‬
‫בעת זהות עמוקה ורבת פנים‪ ,‬הוד ואימה הדרים בכפיפה אחת‪ ,‬משיכה ודחייה‬
‫שלובים זה בזה‪ ,‬כרוכים לבלי הפרד‪ ,‬גילוי הסוד והסתרתו‪ .‬בדמי נמסך תמהיל‬
‫משכר של עונג וכאב; אש אחרת רשפה בי‪ ,‬בוערת להשחית‪ ,‬וזו עוררה בי בהלה‬
‫של ממש‪ .‬אימה קפואה פילחה את חזי וקול מרוחק וקלוש עד מאוד דיבר אליי‪:‬‬
‫"נוס על נפשך‪ ,‬הימלט!" אבל גופי לא היה נתון עוד לשליטתי‪ .‬כוח זר חדר‬
‫לתוכו‪ ,‬אלים ובלתי־מרוסן‪ ,‬זורע את ארסו בתוך בטני‪ ,‬מטיל את שרצו המתועב‬
‫בתוך קרבי‪ .‬החדר הסתחרר סביבי‪ ,‬ולאחר מכן העולם כולו‪ .‬כפות הייתי‬
‫בזרועותיה‪ ,‬לכוד בין ירכיה‪ ,‬טובל בים של אש‪ .‬היא לחשה באוזניי מילים שאין‬
‫לבטאן‪ ,‬צלילים מכושפים שאין לשחזרם‪ .‬בלהט אהבתי היוקדת ביקשתי אחר‬
‫עיניה‪ ,‬אך אלה מיאנו להשיב לי מבט ונתפלבלו בארובותיהן‪ ,‬כמו הפליגו בים‬
‫רחוק‪ .‬נמלאתי ֵחמה‪ ,‬וזו ליבתה את תשוקתי אף ביתר שאת‪" .‬היי שלי!" לחשתי‬
‫בזעם‪ ,‬ולא ידעתי מה אני אומר‪" .‬היי שלי!" חזרתי וידיי התהדקו מבלי משים על‬
‫צווארה‪ .‬היא כלל לא טרחה להסירן‪ ,‬ורק הייתה מתמסרת בהכנעה לתביעותיי‬
‫האדנותיות‪ ,‬לריבונותי המוחלטת עליה‪ .‬עיניה הצטעפו‪ ,‬נמלאו דמעות ולבסוף‬
‫נותרו תלויות בחשכה‪ ,‬רק שפתיה נפשקו ונתעקלו קמעה מעצמן‪ .‬החיוך הזה!‬
‫אלוהים אדירים! כל ישותי נזדעקה‪ .‬נחשול לוהט גאה בתוכי‪ ,‬עולה־שועט‬
‫מתהומות שאול‪ ,‬מן הקרקעית האפלה ביותר‪ ,‬מפכה ומציף‪ ,‬שוטף כאוקיינוס של‬
‫אש‪ ,‬מוסיף וגובר‪ ,‬עד שלבסוף‪ ,‬ללא התראה מוקדמת‪ ,‬פרץ מתוכי כפרוץ ַמ ְגמה‬
‫רותחת מבטן האדמה‪ .‬גופי התרוקן באחת מכל תחושה‪ ,‬הערפילים בראשי‬
‫התפזרו‪ ,‬מותירים אחריהם רק קו אופק שקט ורוגע‪ .‬שירת הסירנה נדמה באוזניי‪.‬‬
‫נרדמתי‪ .‬בהקיצי מצאתי אותה שוכבת ל ִצדי ומעשנת‪ .‬נמלאתי אושר למראה‬

                                                               ‫גופה הנהדר‪.‬‬
   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54   55