Page 47 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 47
Pg: 47 - 2-Back 21-05-11
נ ג ר ד ו 47
דיברה על העיר ,אבל ארשת פניה הסגירה את רגשותיה .לשמע הדברים ניעור בי
אותו זעם יוקד ,הגובל בבלהה ,שעוצמתו הממה בי אך ימים ספורים קודם לכן,
במועדון של אמברוזיו ,עת ראיתיה בזרועותיו של אחר.
"אם כך ,אני מבין שלגבירתי חולשה מיוחדת לכובשים זרים"...
חיוכה נמוג באחת ,ועווית מהירה של כאב ,בלתי־מורגשת כמעט ,חלפה על
פניה .מיד הצטערתי צער עמוק על דבריי .להרף עין נראתה לי חשופה ופגיעה
עד מאוד ,כאיילה שנסתבכה במנוסתה ,ונמלאתי דחף בלתי־נשלט לאספה
בזרועותי ולסוכך עליה מפני רשעות העולם.
"אל תתפתה להאמין לרכילות של רחוב "...אמרה בשקט.
נשאתי את עיניי אל עיניה החומות ,היפות ,וזיהיתי בהם לחלוחית .על שפתיה
ועפעפיה ירד צל קודר ,אפוף תוגה .היא ביקשה לסלקו במחי יד ,בחיוכה המריר
שהבקיע אך בקושי מבעד לתוויה חצובי היגון .לבי עלה על גדותיו למראה יופיה
כליל השלמות ,שהתוגה אך הוסיפה לו נדבך נעלה של מסתורין ושגב .הו,
חשבתי בלבי ,מה נוראה היא קללת יופיה של אישה זו ,המקימה ממרבצם את
קנאתם המלוהטת והאפלה של המתאווים ,המבעירה את דמם של הצדקנים
ומלבה בקרבם את שנאתם התהומית לבשרם! ידי גיששה אל ידה המונחת על
השולחן ,אבל היא נרתעה ממגעי ואספה אותה חיש מהר אל חיקה .לבסוף
מחצה בעצבנות את בדל הסיגריה בתוך המאפרה.
"בוא נלך" ,אמרה לפתע.
"אבל עוד לא נגענו ביין "...ניסיתי למחות.
"נו באמת" ,גערה בי ביובש" ,הרי לא נשב ונפטפט פה כל הלילה .חוץ מזה,
לא תצטרך להשקות אותי כדי לקבל את מבוקשך".
חשתי כיצד הסומק מציף את פניי .מבלי שהספקתי לפצות פה נטלה את תיקה
בידה ,קמה על רגליה והחלה פוסעת לכיוון היציאה .התנצלתי בפני המלצר,
דחפתי כמה שטרות לידו ונחפזתי בעקבותיה.
