Page 46 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 46

‫‪Pg: 46 - 2-Back 21-05-11‬‬

                                                                  ‫‪ 46‬פ נ י י א נ ו ס‬

‫גופי מצטמק לנוכח עוצמתה הבשרית והתכווצתי בתוך חליפתי‪ .‬היא חשפה כף‬
‫יד‪ ,‬ואני – מהסס קמעה – נטלתי אותה בידי ונשקתי לה בשפתיים רועדות‪ .‬מגע‬
‫עורה צרב בפי‪ ,‬ניחוחה פרץ אל נחיריי והמם בי כריח אלף שדות ילדות והפריח‬
‫בדמיוני חזיונות עבר מעורפלים שמהלכם לא נודע לי‪ .‬הצמדתי את אפי אל ידה‬
‫ושאפתי את ריחה אל קרבי מלוא ריאותיי‪ .‬שפתיי רפרפו עוד רגע על העור הצח‬

                                          ‫כשנהב ואז ניתקו בייסורים איומים‪.‬‬
‫היא בירכה אותי בחמימות‪ ,‬אך מילותיי שלי בוששו לצאת מפי‪ .‬לשוני נתאבנה‬
‫והצרפתית שלי נעלמה כלא הייתה‪ .‬לאחר שסייעתי בידה להתיישב‪ ,‬התיישבתי‬
‫גם אני‪ .‬בבקשי להרוויח זמן ולהשקיט במשהו את סערת רגשותיי נופפתי‬
‫למלצר‪ ,‬שנחפז אל שולחננו והציע לנו תפריטים‪ .‬לאחר שגלגלתי עמו כמה‬
‫מילים בעניינים קולינריים ושאבתי ביטחון מחודש מיציבות קולי‪ ,‬החלה הלמות‬
‫לבי לשוב אל סדרה‪ .‬אט־אט שבתי וקניתי אחיזה בעשתונותיי‪ .‬עתה נכון הייתי‬
‫סוף סוף להביט בפניה‪ .‬בהיסוס מה הרמתי אליה את עיניי כשעל פניי נסוך חיוך‬
‫מבוהל‪ ,‬המסתיר אך בקושי את ביישנותי המיוסרת‪ .‬אבוי! מקרוב היה יופיה‬

                                      ‫מרשים אף יותר‪ ,‬בוטה בתוויו הישירים‪.‬‬
‫מובס‪ ,‬מושפל עד עפר‪ ,‬פציתי פה לדבר‪ ,‬וכל שיכולתי לומר היה "את מאוד‬

                        ‫יפה"‪ .‬קולי נשמע באוזניי כקרקוש רפה‪ ,‬מעורר כלימה‪.‬‬
‫"תודה"‪ ,‬השיבה בחיוך‪ .‬אחר שלפה סיגריה מתוך קופסת פליז כסופה ונעצה‬

                                    ‫אותה בין שפתיה‪ .‬מיהרתי להציע לה אש‪.‬‬
                ‫"אז אתה עיתונאי?" שאלה‪ ,‬בעודה מסמיכה את פניה אל ידי‪.‬‬

                                    ‫"כן"‪ ,‬השבתי מיד ושמחתי על השאלה‪.‬‬
                                                       ‫"ומה אתה מסקר?"‬

                                        ‫"הרבה פוליטיקה‪ ,‬מעט תרבות‪"...‬‬
               ‫"כיאה לאמריקאי‪ "...‬העירה בסרקסטיות‪ ,‬וזוויות פיה נתעקלו‪.‬‬
‫חייכתי לשמע העקיצה‪ .‬הסומל ֵיה הגיע עם תפריט היינות‪ .‬בשעה שבחרתי לנו‬
‫יין השגחתי כי היא בוחנת את פני הסועדים סביבנו‪ .‬המסעדה הייתה ריקה למדי‪,‬‬
    ‫ומרבית הסועדים‪ ,‬אם לשפוט לפי האנגלית שנישאה באוויר‪ ,‬היו אמריקאים‪.‬‬
‫"אז מה התכנית שלכם? להפוך את פריז ללוס אנג'לס‪ ,‬את מונמארטר‬

                        ‫להוליווד?" לא ניתן היה לטעות בנימת הבוז שבקולה‪.‬‬
‫"אני חושב‪ ,‬גבירתי‪ ,‬שלפני הכול חשוב לנו שלא תהפוך למוסקבה"‪ ,‬נעניתי‬

                               ‫לקריאת התיגר וחשתי כיצד שבה אליי גברוּתי‪.‬‬
‫"אתה יודע"‪ ,‬חייכה כממתיקה סוד‪" ,‬ממש במקום הזה ישבו פעם ביסמארק‬
‫והקייזר שלו ותכננו כיצד יכבשו את פריז‪ .‬שלוש שנים לאחר מכן כבר עמד‬
‫הצבא הפרוסי בשערי העיר‪ .‬האין זה מכמיר לב‪ ,‬הדרך שבה מפתה העיר הזו את‬
‫מחזריה‪ ,‬מזמינה אותם לבוא וליהנות מאוצרותיה‪ ,‬ולבסוף נבגדת על ידם?" היא‬
   41   42   43   44   45   46   47   48   49   50   51