Page 41 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 41
Pg: 41 - 2-Front 21-05-11
פרק 4
כשהקצתי ,בחדר שררה עדיין עלטה .לרגע חשבתי כי בחוץ עדיין חשכת ליל,
אבל מששבו אליי חושיי והפכתי ער להמיית הרוח המצליפה בתריסים המוגפים,
ניחשתי כי אפשר וכבר שיאו של יום .ראשי נמלא עשרות פטישים מכים ללא
הרף וגופי כמו נוצק בעופרת .אלף עקרבים רחשו תחת עורי ועוויתות נוראות
סחטו את קרביי .הצצתי בשעון ונוכחתי כי לא טעיתי :הייתה זו שעת צהריים
מאוחרת .גרוני בער מיובש ושפתיי היו סדוקות עד כאב .על המכתבה שבפינת
החדר עמד בקבוק רום קטן ששמרתי בדיוק למצבים שכאלה .הרטבתי מעט את
הגרון .לאחר מכן היזיתי מים על פניי וסירקתי ברישול את ְשׂ ַערי .הפנים שניבטו
אליי מן המראה היו מוכרים לי אך בקושי :זיפים בני שבוע הזדקרו מתוך עור
צהבהב וחיוור ,תלוי בריפיון על לחיים שמוטות .העיניים היו נטולות עניין
והאישונים ריחפו בתוך ערפל מוזר .המראה עורר בי תחושת תיעוב שאילצה
אותי להסיט את מבטי .עיניי סקרו מבלי משים את החדר העלוב .חפציי היו
פזורים בו ,עוטי קדרות .הספרים ,מכונת הכתיבה ,המזוודה המלאה עד חציה
בגדים שלא טרחתי לפרוק .רק עציץ הכריזנטמות ,שהייתי מקפיד להשקותו מדי
כמה ימים ,שיווה מעט צבע וחיוּת לאווירת הנכאים ששררה סביבי .אלה הם
אפוא חייך? זה מה שביקשת לעצמך? האם לשם כך ראוי לשאת בנטל הייסורים
האינסופיים? העולם נשקף מבעד לזכוכית כהה ,החשכה ירדה עליי לבלי קץ,
ערטלה את מושאי העין מכל גוון ,מותירה רק צורות חלולות .הכרתי תחושה זו
ויראתי מפניה .הו ,כמה יראתי! ואולם ,תכופות אירע שדווקא מתוך חוויית
האינות המוחלטת ,מתוך תחושת המיאוס והיעדר התכלית ,צפה וניעורה בי
השגה חדשה ,צלולה וחדה ,ולפתע היה נובט בי חוט דק של משמעות שהיה
מפיח בלבי תאווה מחודשת לחיים ,מגדלור לכוון לעברו את ספינתי סחופת
הגלים ,מוכת העלטה .והנה עתה כסס בי צל־צלה של מחשבה בלתי־מעובדת,
זיכרון חמקמק שהתרוצץ בראשי מבלי שיהיה לאל ידי לאחוז בו .ניגשתי אל
מכנסיי ,פשפשתי בכיסים ושלפתי את פיסת הנייר המקומטת שמסר לי אמברוזיו.
גופי נמלא חיוניות למראה הספרות הקטנות ,המשורבטות כלאחר יד ,ורטט דק
