Page 113 - PARSHIYOT MEHAHAYIM -avi skali
P. 113

‫ הרש‪-‬ייח תשרפ‬                                    ‫‪Pg: 113 - 4-Front 22-04-14‬‬

               ‫עושה זאת בעבור שתבקש ממנו מתן או אגורת כסף עבור טרחה‪,‬‬
               ‫ובזה אין ראיה מזה שהיא נדיבה ובעלת חסד‪ ,‬שבהפך יהיה זה‬
               ‫אות שהיא שפלה ובזויה‪ ,‬ולכן החריש לדעת ההצליח ה' דרכו‪,‬‬

                                        ‫שזה יראה בסוף מעשיה" (בראשית כד‪ ,‬כא)‪.‬‬
          ‫אליעזר‪ ,‬שהיה המביא והמוציא בביתו של אברהם אבינו‪ ,‬כנראה ראה‬
          ‫הכול בחייו‪ .‬הוא גם ראה אנשים הנראים כעושי חסד ונותני עזרה אך‬
          ‫מצפים לאחר מכן לתשלום או לכל סיוע אחר בעבור טרחתם‪ .‬אליעזר‬
          ‫ודאי נתקל באנשים שתכלית מעשיהם היא השגת תמורה כלכלית כזו‬
          ‫או אחרת‪ .‬אליעזר רצה לוודא שרבקה אינה מונעת מרצון לשכר טרחה‪,‬‬
          ‫השגת יתרון כלכלי‪ ,‬אלא עושה זאת כחסד טהור‪ .‬את זה‪ ,‬מטבע הדברים‪,‬‬
          ‫לא יכול היה לדעת אליעזר אלא בסוף מעשיה‪ .‬משום כך הסתכל עליה‪,‬‬
          ‫משתאה ומחריש לדעת האם בסוף היא תבוא לבקש שכר על מעשיה‪.‬‬

                                                       ‫אם לא תבקש‪ ,‬הרי שהצליח ה' דרכו‪.‬‬
          ‫נסיים בדבריו של רבי עובדיה ספורנו (‪ ,1475-1550‬איטליה) אשר קובע‬
          ‫כי כל תכלית מבחנו של אליעזר הייתה בחינת מידת החסד של רבקה‪,‬‬
          ‫אשר אפשר לבדוק אך ורק תוך כדי המעשה‪ ,‬מהי מידת הזריזות‪ ,‬הדיוק‪,‬‬
          ‫המסירות והחסידות‪ .‬אליעזר ביקש לראות האם הנערה מונעת מהחסד‪:‬‬

               ‫"משתאה – משתומם על רוב הזריזות לעשות חסד‪ .‬מחריש –‬
               ‫ולא אמר לה אל תטרחי כל כך כמו שהיה ראוי בחק המוסר‪.‬‬
               ‫לדעת – להכיר מתוך אופן חסידותה וזריזותה‪ .‬ההצליח ה' דרכו –‬
               ‫אם יהיה על צד הטוב והחסד הגמור" (ספורנו‪ ,‬בראשית כד‪ ,‬כא)‪.‬‬
          ‫שנזכה שיהיו בנו מקצת מידותיה של רבקה המלאה בחסד וכל דרכה היא‬
          ‫חסד ואמת – אומרת מעט ועושה הרבה‪ .‬שנזכה לפעול מתוך רצון כן‪,‬‬

                               ‫עמוק ואמיתי להרבות חסד וטוב בחברה שבה אנו חיים‪.‬‬

‫‪113‬‬
   108   109   110   111   112   113   114   115   116   117   118