Page 190 - PARSHIYOT MEHAHAYIM -avi skali
P. 190
Pg: 190 - 6-Back 22-04-14 פרשיות מהחיים
לעצור ולשחרר את תמר .אך יהודה בוחר גם להודיע לכולם שממנו היא
מעוברת (" ִמ ֶּמ ִּני") .עד הסוף.
הרמב"ן ( ,1194-1270ספרד) רואה בצמד המילים הללו מאמר אחד ולא
שתי הודאות שונות .לדבריו ,יהודה מודה שתמר במעשיה צדקה ממנו
ושהוא הוא החוטא:
"צדקה ממני – ...צדקה במעשיה יותר ממני כי היא הצדקת
ואני החוטא אליה שלא נתתיה לשלה בני ,והטעם כי שלה הוא
היבם ואם לא יחפוץ לקחת את יבמתו אביו הוא הגואל אחריו,
כאשר פירשתי למעלה (בפסוק ח) בדין היבום" (רמב"ן ,בראשית
לח ,כו).
אני רוצה לראות היום מנהיג ,נבחר ציבור ,יו"ר ,מנכ"ל ,מנהל ,מישהו בעל
עמדה מוכרת ,מישהו בעמדת כוח – שיוצא ואומר "צדקה במעשיה יותר
ממני ,כי היא הצדקת ואני החוטא" .גם לאנשים פשוטים כמונו זה קשה
מאוד ,גם בלי מחיר ציבורי קשה להודות בכישלון מול אחרים.
גם כשיש ברירה
ההתפעלות ממעשהו של יהודה מתחזקת לנוכח העובדה שליהודה
הייתה ברירה ,וגם היה לו במה להיאחז .הרי תמר באה אליו במרמה ,היא
שיקרה לו ,היא התחפשה וכיסתה את עצמה .הוא בכלל לא ידע שהוא
היה במחיצתה ,לא היה לו מושג .לו היה יודע ,ודאי לא היה עושה את
שעשה .כך יכול היה יהודה לטעון.
בכל זאת יהודה לא נאחז בכלום מלבד האמת ,גם כאשר יש לו דרכים
להצדיק את עצמו ,כפי שמסביר רבי עובדיה ספורנו (,1475-1550
איטליה):
"צדקה ממני אע''פ שהיא באה אלי במרמה ואני לא ראיתיה כלל
כי שלחתי הגדי מכל מקום היא צדקה במרמתה שהיתה לתכלית
טוב ורצוי לא-ל יתברך ,שהיא קיום הזרע לא להנאת עצמה שהרי
חזרה לאלמנותה תיכף ,יותר ממה שצדקתי אני בקיום אמונתי
190
