Page 236 - PARSHIYOT MEHAHAYIM -avi skali
P. 236
Pg: 236 - 8-Front 22-04-14 פרשיות מהחיים
שהנקמה היותר גדולה מאויבו ,הוא אם תחת ֵאי ָבת ֹו והרעה שעשה
לו ,ישימהו מאוכלי שולחנו ויעשה עמו אך טוב וחסד .שאז יזכור
תמיד מה שהוא ֵה ָרע לעשות .וזהו שכתוב' :כי גחלים אתה חותה
על ראשו' .ואחי יוסף הרגישו זאת ,וטובת יוסף היה בעיניהם כי
חותה גחלים על ראשם ,ואמרו :הלואי אחר שיוסף ישטמנו בודאי,
וא"כ לא ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אתו ,שיעשה עמנו
רע בפועל .לא טוב ,שהוא לנו כמדקרות חרב".
הטובה שיוסף גמל לאחיו תחת הרעה שהם גמלו לו משגעת אותם,
הם לא יכולים לסבול את הסיטואציה הזאת .דאגת יוסף לכל מחסורם
מכאיבה להם כדקירות חרב .הם מבקשים שזה ייפסק ,כיוון שהם אינם
יכולים לסבול את המצב שבו יוסף גומל להם "טובה תחת רעה" ,בדיוק
כמו שלימד אותנו שלמה "אם רעב שונאך האכילהו לחם".
הוא נתכוון ...והם אמרו...
בין כך ובין כך ,האחים סיימו את ימי האבל על אביהם ,ומשהו גרם
להם לעסוק בסיפור המכירה ,שבע עשרה שנה אחרי המפגש עם יוסף,
39שנים לאחר המכירה .ברור שמות אביהם ,ראש המשפחה ,היה אחד
הגורמים המרכזיים .אבל איזו מציאות הם פגשו שהדליקה אצלם את
'נורות האזהרה'? זה לא משנה אם פעלו מתוך חשש לנקמה מצד יוסף,
מתוך רצון לכפר על מעשיהם או מתוך רצון לכבות את הגחלים שעל
ראשם .משהו הוביל אותם למחשבות האלו.
המדרש מספר לנו אלו שני מאורעות התרחשו לאחר שיעקב נפטר,
והביאו את האחים להבנה שהגיע זמן פריעת החשבון:
ִ ֵָָז" ַאאמוְְָ ְַּימ ׁרָממָנןשארר ּּ,וובִֵלבְֵ ְלןיכ ֹׁסוןֶ ׁ ֵ ֶשעסֶשָּואעָףָ ּהַלד ּוב ִהאמרא'ְ ,צ ְַַ ָּאלברא ְָּוּיַכב ִָֹמוימאְרר,השַׂ ְְמרוו ֹטִוַּגֵׁבעִומיְ'שנכ ׁיּוַָּ–תבשיְ ַנֹיו ִורֵלחִ ּסיּובֵיָאףְימ'ל ֵנַֹ.לואִמַויְרְ ּעִבְּהִָוב ַּלוידרי ִִהאּיןב ְיִׁצ ֶלֹמִָישיח ְאֵצהאקִָּׁונֵָח ְָשדאתק ַבַּ,הכמֵ ּוְׁ[ֶלןר ַשר ָמֶההאבְ ַּעוָיּללָלְאךלאהוְ ֶויְמֵ ֵל]ֶהׁמלִֵ ְֶָצשךהאין ַםּ,ומץ ְ ְׁלורְָ ֵַּבשׁהמ ֶַן ְאמשעִֹויָללֹלֹתם ֹואה,א
236
