Page 420 - PARSHIYOT MEHAHAYIM -avi skali

‫‪Pg: 420 - 14-Front 22-04-14‬‬

‫זאת באמצעות ספירת חצאי שקלים‪ .‬כך יעשו גם המנהיגים הבאים אחרי‬
‫משה‪ ,‬הם ימנו את העם על ידי מטבעות ולא באופן ישיר‪ .‬את המילים "כי‬

‫תשא" מבאר רש"י (‪ ,1040-1105‬צרפת) כלשון קבלה‪:‬‬

‫"כי תשא – לשון קבלה‪ ,‬כשתחפוץ לקבל סכום מנינם לדעת כמה‬
‫הם‪ ,‬אל תמנם לגלגולת‪ ,‬אלא יתנו כל אחד מחצית השקל ותמנה‬
‫את השקלים ותדע מנינם‪ ...‬זה יתנו – הראה לו כמין מטבע של‬
‫אש‪ ,‬ומשקלה מחצית השקל‪ ,‬ואומר לו כזה יתנו" (רש"י‪ ,‬שמות‬

‫ל‪ ,‬יב)‪.‬‬

‫בדומה למעשה המנורה וקידוש הלבנה‪ ,‬גם כאן התקשה משה להבין איך‬
‫ייתכן שמטבע של מחצית השקל מכפר על נפש האדם‪ .‬כיוון שכך הראה‬
‫לו הקב"ה מטבע של אש‪ .‬נראה להסביר שיש כאן הוראה לכל אחד‬
‫מאיתנו בעבודתו‪ :‬כאשר האדם מביא את המטבע בהתלהבות בוערת‬

‫לקדושה‪ ,‬מסוגל המטבע לכפר על נפשו‪.‬‬

‫בין שקל הכסף לעגל הזהב‬

‫בהמשך הפרשה אנו רואים כיצד נעשה העגל בזמן ששהה משה רבנו‬

‫בפסגת בהר סיני‪:‬‬

‫" ַו ַ ּי ְרא ָה ָעם‪ִּ ,‬כי‪ֹ -‬ב ׁ ֵש ׁש ֹמ ׁ ֶשה ָל ֶר ֶדת ִמן‪ָ -‬ה ָהר; ַו ִ ּי ָּק ֵהל ָה ָעם ַעל‪ַ -‬א ֲהרֹן‪,‬‬
‫ֲ ֶעה ֵ ֱעשׂ ָלהנ ּו‪ָ -‬ל ֵנמ ּו ֶא ֶ ֱראץלֹק ִימ ְםצ ַר ֲִיא ׁ ֶם‪,‬שרלֹ ֵיאְל ָיכ ַ ּוד ְ ְעלנ ָ ּופ ֵניֶמנ ּוה‪ָ --‬ה ָי ִּכהי‪ֶ -‬זלו‪.‬ה‬ ‫ַו ּיֹא ְמר ּו ֵא ָליו‬
‫ק ּום‬ ‫ֹמ ׁ ֶשה ָה ִאי ׁש‬
‫ֲא ׁ ֶשר‬
‫ַו ּיֹא ֶמר ֲא ֵל ֶהם‪ַ ,‬א ֲה ֹרן‪ָ ּ ,‬פ ְרק ּו ִנ ְז ֵמי ַה ָ ּז ָהב‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר ְ ּב ָא ְז ֵני ְנ ׁ ֵשי ֶכם ְ ּב ֵני ֶכם‬
‫ֶּוְִֵּלְבעמבְֱֶָגאֹנאצ ְָ ֵלזכֹרֵתִניייל ַ ֶֶמםכְהו ֵ‪.ָ ּׁ.‬סםם‪ָ.‬ש;;כ‪ְַַ .‬תוווהַָֹוָּיּי;‪ִׁ,‬ה ְבִ ַַויבשוָ ּייִֹּיּ ֻכא ּיקואא‪ּ,‬ו ְ‪,‬מממ ֶּּוו‪,‬א ֵר ְאּולִלָ ַמל‪-‬צּיָ ַ‪.ֵ -‬מאחֳ ֲַ ֵוחהִָ ּאקירְֶֹרּ"לןת‪ּ .‬ת‪ָ.‬ה‪,‬פ ְַ(וִַוּריֱַ ּיַאּש ֲקק ּעלוֹמ‪ֶ,‬חולה ּויִָּתכ ָמ ָך ּי ֹעלָלִידל‪ֹ-‬בְָ‪,‬םהתשׂ‪ָ,ָ,‬עַרַואוֵַָּיּיםאִַ–ּ‪,‬גצוׁל)‪,‬רֶש‪.‬אּו ֲ ׁאֹתאְׁ ֶ‪-‬שת ִָֹשנו ְלז ִר ֵַּמבמי ֶֶיחה ֶם ֱַ;רעה ַָּוזלטֵ ּיָ‪ּ,‬ו ׁהֶַָךו ַשּבי‪ֲ ,‬בֵעמ ֲֵָ ֶאה ׁשׂא ֶֶָערהש ּוםר‪,‬ץ‬
‫פרשיות מהחיים‬
‫האם יש קשר בין שתי הפרשיות? מה בין מחצית שקל הכסף לעגל‬
‫הזהב? הגמרא רומזת לכך שקיים קשר בין שתי הפרשיות הסמוכות‪.‬‬

‫‪420‬‬