Page 426 - PARSHIYOT MEHAHAYIM -avi skali
P. 426
Pg: 426 - 15-Front 22-04-14 פרשיות מהחיים
לכלות את בני ישראל) – הכול נגמר .הגמרא ממשיכה ומתארת את אותם
הרגעים:
"וכיון שאמר' :הרף ממני ואשמידם' ,אמר משה :דבר זה תלוי בי
– מיד עמד ונתחזק בתפלה ובקש רחמים .משל ,למלך שכעס על
בנו והיה מכהו מכה גדולה ,והיה אוהבו יושב לפניו ומתיירא לומר
לו דבר .אמר המלך :אלמלא אוהבי זה שיושב לפני הרגתיך! אמר
(=האוהב) :דבר זה תלוי בי – מיד עמד והצילו ....אמר רבי אבהו:
אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו; מלמד ,שתפסו משה
לקב"ה כאדם שהוא תופס את חברו בבגדו ,ואמר לפניו :ריבונו
של עולם ,אין אני מניחך עד שתמחול ותסלח להם"( .ברכות,
שם).
משה רבנו מתעשת ,ולכאורה "תופס" את הקב"ה בבגדו ונלחם על עם
ישראל .משה "נלחם" מול הקב"ה – ומנצח :הקב"ה מרחם על עם ישראל.
משה לא מוכן להניח לקב"ה עד למחילה מוחלטת .כאשר יורד משה ,הוא
רואה את בני ישראל בשיא חטאם ,יושבים שותים ,אוכלים וצוחקים לפני
עגל הזהב שעשו .כך מתאר זאת הרמב"ן ( ,1194-1270ספרד וא"י):
"וישב העם לאכול ושתו שישבו כולם כאחד לאכול לשבעה ושתה
לשכרה ,כאשר יעשו בחגים ובמועדים ,ואחרי כן קמו לצחק
בעצביהם ולשמחה ...כי משה מצאן משחקין לפניו ...השתחוו לו
ויזבחו לו ,וברדת משה ישבו לאכול ולשתות וקמו לצחק ,ומצאם
בשחוק"( .רמב"ן ,שמות לב ,ו)
רד ,עלה
גם בעת משבר חמור ומורכב זה ,פועל משה למען תכלית אחת –
האומה הישראלית .הוא יוצא מייד למלחמה אמיתית ומתחיל בבלימת
ההידרדרות ובהרמתלהרים את העם ממקומו .הוא קורא במחנה "מי לה'
אליי" ,נלחם בחוטאים ,שורף את העגל ובעצם אומר לקב"ה – זה העם
ששלחו אותי ,הם הכוח שלי ,אני איתם .נכון שהם חטאו ,אז אם תסלח
להם – מצוין ,ואם לא תסלח להם – מחק גם אותי:
426
