Page 459 - PARSHIYOT MEHAHAYIM -avi skali
P. 459
ידוקפ–להקוי פרשיות Pg: 459 - 16-Back 22-04-14
הטהור דאם לא כן לא היו זוכים עושי המלאכה שהם שלוחי
הציבור לגמור כל המלאכה בלי פקפוק ע"ד שליח צבור שתפלתו
שגורה בפיו שהוא סימן טוב לשולחיו ע"כ וירא משה את כל
המלאכה וגו' מזה הבין כי כל העבודה מה שהביאו נדבת לבם היה
רק לש"ש כרצון ה' על כן ויברך אותם משה".
החת"ם סופר מלמד אותנו כלל יסודי ,גדול ועצום ,שמתאים מאוד
לימינו :אנשי המקצוע ועושי המלאכה זקוקים להתנדבות ליבם הטהור
של מתנדבי עם ישראל.
שילוב מנצח
כאשר משה רבנו פגש את רוח ההתנדבות האדירה של בני ישראל ,לצד
עושי המלאכה ,הוא התרגש מאוד .המשכן שהוקם לבסוף היה תוצר
משולב של נדבת ליבם ורצונם העז של עם ישראל לעזור ,לסייע ולתרום,
ושל פעולת עושי המלאכה אשר ניחנו ברוח הקודש .אל מול אותה
התנדבות ותוצאותיה ,מבין משה שהרגע הזה הוא משמעותי מאוד ,ציון
דרך אדיר של עם ישראל .כיוון שכך ,הוא מחליט לעצור לרגע ולברך את
עם ישראל.
משה מברך את עם ישראל שבכל מעשיהם תשרה שכינה ,שלדורי דורות
יתקיים בהם שילוב אדיר של התנדבות טהורה עם יגיעתם של עושי
המלאכה .ברכתו ,ברוך ה' ,מתקיימת גם בדורנו .רוח התנדבות אדירה
פוקדת את עם ישראל כל פעם מחדש בעת משבר .עם "עושי המלאכה"
יחד ,מקרבים המתנדבים את גאולתן של ישראל ,צעד אחר צעד.
459
