Page 58 - YAD VASHEM-rapaport book.YAD VASHEM-rapaport book.1A

‫‪Pg: 58 - 2-Back 21-04-26‬‬

‫בשבילם והזמינה משפחה של חמש או שש נפשות למצוא בו מקום‬
‫מגורים ארעי‪" .‬זו מצווה"‪ ,‬אמרה מינדל לבניה ולבנותיה‪ ,‬וטרחה‬
‫לסדר מזרנים ולאפות לחם לפליטים‪ .‬ראשי הקהילה היהודית החלו‬
‫לסייע לבאים לחפש עבודה‪ ,‬ואלה נרשמו אצל הפקידּות הרוסית‬
‫בעיירה‪ .‬פקידי הממשל אפשרו להם לבחור אם להישאר ברוסיה או‬
‫לשוב לפולין‪ ,‬ומי שבחרו להישאר‪ ,‬תושבים ותיקים כמו גם הפליטים‬
‫("הבורחים"‪ ,‬קראו להם אז)‪ ,‬התבקשו להתייצב ולקבל תעודת זהות‬
‫רוסית‪ .‬לעומתם‪ ,‬מי שביקשו לחזור לפולין קיבלו אישור‪ ,‬ובתוך‬
‫שבועיים‪ ,‬באחד הלילות‪ ,‬הגיעו כלי רכב שנועדו להסיעם בחזרה‬
‫לפולין‪ .‬ואולם כלי הרכב שיצאו לא הגיעו מעולם לפולין‪ .‬המתנגדים‬
‫להישאר נתינים רוסים הועלו על רכבות והוגלו לסיביר כי הבקשה‬
‫לעזוב לפולין‪ ,‬וזאת לא ידעו הבורחים‪ ,‬התפרשה כחוסר נאמנות‪,‬‬
‫ועונשה היה כאמור הגליה לאורל או לסיביר‪ .‬כשפשטה הידיעה בין‬
‫יהודי ַרטנ ָה ניסו בני משפחת קוטלר להחביא את מי שיכלו מקרב‬
‫הבורחים‪ ,‬אך ללא הועיל‪ .‬תסכולם של המגורשים גבר מיום ליום‪,‬‬
‫והם היו פורקים אותו לעיתים נגד תושבי ַרטנ ָה ומאשימים אותם‬
‫בגורלם‪ַ .‬חס ֶקל עצמו ספג לא אחת קריאות מסוג זה‪ ,‬וגם על ראש‬
‫העיר היהודי לא פסחו מכיוון שהבורחים סברו שיהודי המקום מעורבים‬
‫בהחלטה לגרש אותם לסיביר‪ .‬ליהודים הנותרים שביקשו להישאר‬
‫ברוסיה הונפקה תעודת זהות המאשרת להם אזרחות רוסית‪ ,‬ולאחר‬

‫מכן הם מצאו תעסוקה ומגורים באזור באישור השלטונות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬החל ַחס ֶקל לעבוד בבניין במסגרת הצבא הרוסי‪ .‬הוא‬
‫קיבל את הצעת העבודה כשהתגורר בעיירה‪ ,‬והובטח לו תשלום סביר‪.‬‬
‫היה מדובר בחוזה עבודה לחודשים אחדים‪ ,‬אבל ַחס ֶקל לא שאל‬
‫שאלות ויצא לדרך‪ .‬מקום העבודה היה בעיירה לּוּבֹומל (‪,)Luboml‬‬
‫מרחק כארבעים קילומטרים מַרטנָה וכעשרה קילומטרים מהנהר ּבּוג‪,‬‬
‫מקום שסימל את הגבול החדש עם פולין הכבושה‪ .‬הצבא הרוסי החל‬
‫להקים מחנות ליחידותיו סמוך לגבול הפולני החדש‪ ,‬ו ַחס ֶקל השתלב‬
‫בעבודת הבנייה בתוך קבוצה של עובדים פולנים שעבדו שכם אל‬

‫‪58‬‬