Page 54 - YAD VASHEM-rapaport book.YAD VASHEM-rapaport book.1A

‫‪Pg: 54 - 2-Back 21-04-26‬‬

‫תחילה נראה יחס השלטון הרוסי סביר‪ ,‬אבל אחר כך החלו‬
‫במעצרים של מי שנחשדו כמתנגדי השלטון החדש או כבעלי ממון‪.‬‬
‫למשל נעצרה משפחה יהודית שהחזיקה ברשותה טחנת קמח‪ .‬מנגד‪,‬‬
‫נבנו תשתיות טכנולוגיות חדשות שלא היו עד אז בעיירה‪ ,‬שכן בזמן‬
‫השלטון הפולני לא נבנתה תשתית חשמל‪ ,‬ורק עשירי העיירה החזיקו‬
‫ברשותם מנוע גנרטור‪ .‬הגנרטורים האירו את רחובה הראשי של ַרטנָה‬
‫בלבד‪ ,‬ומי שהתגוררו בקרבת הרחוב נהנו מתאורה סמוך לביתם‪ .‬לאחר‬
‫הכיבוש הרוסי נבנתה תשתית חשמל בַרטנ ָה‪ ,‬והיא סיפקה תאורה‬
‫לבתי התושבים‪ ,‬בהם לבית משפחת קוטלר‪ ,‬שנמנה עם הראשונים‬

‫שזכו לאספקת חשמל מודרנית‪.‬‬
‫השלטון הסובייטי החל למצוא עבודה לבעלי מלאכה במסגרת‬
‫קואופרטיבים שנקראו ַאר ֶטל (‪ .)Artel‬זו הייתה התארגנות של פועלים‬
‫ברוסיה הצארית וברית־המועצות על בסיס אחריות הדדית ולעיתים‬
‫אף שיתוף ברווחים‪ .‬לאחר המהפכה הבולשוויקית‪ ,‬בשנת ‪ ,1917‬נעשו‬
‫ה ַאר ֶטלים נפוצים בברית־המועצות‪ ,‬וגם בעלי מלאכה כדוגמת חייטים‬
‫וסנדלרים הקימו ַאר ֶטלים‪ .‬יצחק־ ֶהרש קוטלר‪ ,‬אביו של ַחס ֶקל‪ ,‬שב‬
‫למקצוע החייטות‪ ,‬הפעם במסגרת ממשלתית‪ .‬חיי מסחר חופשי‬
‫ועסקים קטנים נעלמו‪ ,‬החיים השתנו לבלי הכר‪ ,‬ורמת החיים ירדה‪.‬‬
‫ַחס ֶקל קוטלר לא עבד‪ ,‬ושאיפותיו הקודמות לא מצאו את ביטוין‬
‫במשטר החדש‪ .‬שנת ‪ 1940‬עמדה בראשיתה‪ ,‬ו ַחס ֶקל הצעיר הבין‬
‫שהמציאות כבר לא תחזור להיות כבעבר‪ .‬הוא החל לעבוד בעבודות‬
‫מזדמנות כגון נגרות‪ ,‬אך לא דרך קבע ולא לאורך זמן‪ ,‬והנסיעות מחוץ‬
‫לעיירה היו לחלום רחוק‪ .‬המשאית שבה נסע וגויסה ערב המלחמה‬

‫לצבא הפולני נהרסה כליל ולא הושבה לבעליה‪.‬‬
‫כשנה וחצי ניסה ַחס ֶקל קוטלר להשתלב בחיים תחת השלטון‬
‫הרוסי‪ .‬פקידים ומנהלנים‪ ,‬קצינים ואנשי צבא ניהלו את חיי התושבים‪,‬‬

‫‪Ethnic Environment: Jewish Culture in Soviet Poland, 1939–1941,” Jewish‬‬

‫‪.Social Studies 48 [2] (1986), pp. 163–174‬‬

‫‪54‬‬