Page 57 - YAD VASHEM-rapaport book.YAD VASHEM-rapaport book.1A

‫‪Pg: 57 - 2-Front 21-04-26‬‬

‫ספר ממלכתי רוסי‪ .‬ח ֹשה אף השתלבה בתנועת הנוער הקומוניסטי‬
‫קֹומסֹומֹול‪.‬‬

‫שפת הלימוד בבית הספר שונתה לרוסית‪ ,‬והצעירים תרגלו אותיות‬
‫חדשות ומסרים חינוכיים שונים משהכירו‪ 8.‬השפה הפולנית הלכה‬
‫ונמחקה מן השלטים ומן התכתובת הרשמית‪ ,‬ואת מקומה תפסו‬
‫אותיות קיריליות‪ .‬הכיבוש הקומוניסטי לא מתח את החבל יתר על‬
‫המידה‪ ,‬והביקור בבית הכנסת הותר כמו גם ציון החגים היהודיים‪.‬‬
‫פסח וראש השנה נחגגו‪ ,‬ובבתים אפו מצות לקראת ליל הסדר ת"ש‪,‬‬
‫שנת ‪ ,1940‬וכך גם בשנה שאחריה‪ ,‬שנת ‪ .1941‬אחד מנציגי הפקידות‬
‫הבכירים בַרטנָה היה יהודי רוסי‪ ,‬ואולי זה צידד בקיום חגים יהודיים‬

‫וחופש דת מסוים‪.‬‬
‫יחזקאל היה כבן ‪ 18‬ועבד בסדנת הנגר אברום בר בכל עת‬
‫שהתאפשר לו‪ ,‬אבל האווירה בקרב יהודי העיירה לא הייתה כתמול‬
‫שלשום‪ .‬בעקבות כיבוש הגרמנים במערב פולין הגיעו יהודים רבים‬
‫לאזור‪ ,‬בנסותם למלט את נפשם בכל עיירה הנמצאת בשליטה רוסית‪9.‬‬
‫קבוצה מיהודי העיר לובלין נעה מזרחה והגיעה לעיר קו ֶבל וגם לַרטנָה‪.‬‬
‫יחידים ומשפחות‪ ,‬צעירים ומבוגרים‪ ,‬זרמו יהודי לובלין לעיירה‪,‬‬
‫והקהילה היהודית קיבלה אותם ככל שהייתה ידה משגת‪ .‬מרבית‬
‫הבורחים עזבו בחופזה את בתיהם לאחר שהופצצו‪ ,‬נעו ככל שיכלו —‬
‫ברגל או ברכב — והגיעו בחוסר כל‪ .‬בתי הכנסת נעשו מקום לינה‬
‫להמונים‪ ,‬וכך גם חדרים בבתים גדולים או אולמות ששימשו בעבר‬
‫מקום התכנסות לתנועות הנוער ולמפלגות הציוניות‪ ,‬וכל מי שהיה‬
‫ברשותו אוהל או חבילת קש הניח עליה מזרנים בשביל הבורחים‪.‬‬
‫בבית משפחת קוטלר התקינה אם המשפחה מינדל את חדר הכניסה‬

‫תוכניות הלימוד בבתי הספר שונו כדי להתאימן לתכנים שהיו נהוגים בבתי ספר‬ ‫ ‪8‬‬
‫סובייטיים כלליים‪.‬‬ ‫ ‪9‬‬

‫לנושא הפליטים היהודים בברית־המועצות שהגיעו משטחי פולין שכבשו הגרמנים‬
‫ראו למשל אליענה אדלר‪" ,‬בחיפוש אחר ביטחון יחסי‪ :‬בריחתם של יהודים פולנים‬

‫מזרחה בסתיו ‪ ,"1939‬יד ושם — קובץ מחקרים מו [‪ ,)2018( ]1‬עמ' ‪.61-37‬‬

‫‪57‬‬