Page 80 - YAD VASHEM-rapaport book.YAD VASHEM-rapaport book.1A

‫‪Pg: 80 - 3-Front 21-04-26‬‬

‫מגפת טיפוס פשטה בעיר המוסלמית מוכת הפליטים‪ .‬רבים חלו‬
‫והתמוטטו בזה אחר זה ברחובות העיר‪ ,‬אך ַחס ֶקל הרגיש איתן ובריא‬
‫והמשיך להסתובב בין האנשים ובשווקים ולישון לצד חבריו בחצרות‬
‫הבתים‪ .‬ערב אחד פגש ַחס ֶקל ברחוב צעירה ותינוק בזרועותיה‪ .‬הוא‬
‫החל לשוחח עימה‪ ,‬וזו סיפרה שבעלה גויס לצבא והיא עצמה ברחה‬
‫לטש ֶקנט כשאר הפליטים‪ .‬הצעירה שוחחה עם ַחס ֶקל הצעיר‪ ,‬וזה‬
‫טרח והביא לה לחם ומזון‪ַ .‬חס ֶקל התרשם ממנה‪ ,‬חיבב את טוב‬
‫ליבה והרגיש שמצא ידידה בעיר הזרה‪ .‬כמה לילות ישנו בחצר אחת‪,‬‬
‫ובמשך כמה ימים בילו זה עם זה‪ .‬באחד הימים יצא ַחס ֶקל לנסיעה‬
‫לעיר סמוכה לצורכי מסחר וכששב לא מצא את הצעירה ואת בנה‪.‬‬
‫הוא התמלא צער על שאיבד דמות קרובה‪ ,‬נטל את כיכר הלחם שקנה‬
‫לידידתו ויצא לתחנה הרכבת לפגוש בחבריו‪ .‬בדרכו עבר ַחס ֶקל בגינה‬
‫הציבורית ולפתע פגש את חיים‪ ,‬בן עיירתו‪ .‬הוא קרא אליו‪ ,‬והלה השיב‬
‫לו‪ַ " :‬חס ֶקל!" הצעירים‪ ,‬שהיו קרובים זה לזה בגיל‪ ,‬התחבקו‪ ,‬ושמחת‬
‫המפגש דבקה בשניהם‪ .‬השניים‪ ,‬שנדדו בעולם בלתי צפוי‪ ,‬התיישבו‬
‫והחלו לדבר‪ ,‬וחיים סיפר ל ַחס ֶקל שמצא עבודה בתחנת הרכבת‪.‬‬
‫במשך השיחה ישב ַחס ֶקל נרגש‪ ,‬כשהוא מחבק את כיכר הלחם‪ ,‬אך‬
‫פתאום‪ ,‬בבת אחת‪ ,‬תקפה אותו חולשה ותחושה נוראה עברה בגופו‪.‬‬
‫הוא הושיט את הלחם לחברו ואמר‪" :‬אני לא מרגיש טוב‪ ,‬תחזיק את‬
‫הלחם"‪ .‬כעבור כמה דקות‪ ,‬כשנוכח כי אינו מתאושש‪ ,‬ביקש להיכנס‬
‫למרפאה הקרובה ששכנה בתחנת הרכבת‪ ,‬וחיים התלווה אליו‪ .‬השניים‬
‫נכנסו למרפאה ו ַחס ֶקל נבדק‪ ,‬והרגשתו הורעה‪ .‬לאחר הבדיקה העבירו‬
‫אותו ללא אומר לחדר אחר‪ ,‬ששם שכבו חולים חלושים‪ .‬הוא הושכב‬
‫על מיטה‪ ,‬ואיש מהצוות הרפואי לא הסביר לו מה מצבו‪ .‬כשהחמיר‬
‫מצבו עוד‪ ,‬הועבר בבהילות לבידוד ולא הורשה לצאת‪ ,‬אך ממילא‬
‫לא היה מסוגל כי איבריו נחלשו וכוחו תש‪ .‬לאחר מכן בא אמבולנס‬
‫ופינה אותו ואת שאר החולים לבית החולים בטש ֶקנט‪ .‬עם הגיעו‬
‫לבית החולים הושכב במיטה‪ ,‬עיניו נעצמו‪ ,‬הכרתו התערפלה והוא‬

‫שקע בעילפון עמוק‪.‬‬

‫‪80‬‬