Page 178 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 178

‫‪Pg: 178 - 6-Back 21-10-25‬‬

‫מוהר"ן‬  ‫תורה קכב‬                           ‫חעק ליקוטי‬
        ‫_______ _ ליקוטים‬

‫ושרא עלייהו שלום ומאי הוא שבת דאיהו עיי"ש‪ ,‬מה שאין כן המתגאה הרי הוא כאילו‬
                                           ‫שלמא דעלאי ותתאי‪ ,‬ושבת אחת היא נחלת‬
‫כפר בעיקר (סוטה ד ע"ב) וכאילו עובד עבודה‬   ‫יעקב שמופיעה מדת האמת בעולם‪ ,‬אך אחר‬
‫זרה (שם)‪ ,‬א"כ אין זה אחד ח"ו‪ ,‬וממילא הנו‬   ‫דאסגי מסאבותא בעלמא והתפשטה הגלות‬
‫מרוחק מן האמת‪ .‬ובזה נבין ענין אמרם ז"ל‬     ‫צריכין נמי לעוד שבת אחת כדי שתופיע‬
‫(שבת קד‪ ).‬קושטא קאי‪ ,‬על פי דברי כ"ק מרן‬    ‫גם מדת השלום תכלית וגמר מדת האמת‬
‫אאמו"ר זצללה"ה זי"ע בספרו הקדוש אמונת‬      ‫ובודאי בכל שבת יש הארה מזה בכל איש‬
‫משה (פר' תצוה אות יב) דאיתא ברמב"ם ז"ל‬     ‫ישראל‪ ,‬אבל הוא כפי מדתו בכל ששת ימי‬
‫(יסודי התורה ד‪ ,‬ג) שדבר המורכב נפרד בסוף‪,‬‬  ‫המעשה שהשתדל לעקור מקרבו את מדת‬
‫כלשון קדשו‪ ,‬כל המחובר מארבעה יסודות‬        ‫השקר והתנופה והצביעות‪ ,‬בה במדה זוכה‬
‫אלו הוא נפרד בסוף‪ ,‬א"כ אם האדם הוא‬         ‫בשבת להארה ממדת האמת‪ ,‬ומסלק ממנו‬
‫בעבודתו של הקב"ה בבחינת אין‪ ,‬שאין לו‬       ‫את השעבוד הרוחני והכוחות הרודפין אחר‬
‫שום נגיעה עצמית‪ ,‬הרי אינו בבחי' מורכב‬
‫בעבודתו וכו'‪ ,‬ואיש כזה בודאי עבודתו‬                                              ‫האדם‪.‬‬

‫עומדת לעד‪ ,‬עכד"ק‪ ,‬וזהו 'קושטא קאי'‪,‬‬        ‫באמרי מנחם (פרה)‪ :‬והאיש משה עניו‬
‫כי הדבוק במדת האמת‪ ,‬זה ודאי ע"י מדת‬        ‫מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה‪ ,‬יען‬
‫הכנעתו כמו שנתבאר‪ ,‬וכיון שכן הנה יש לו‬     ‫כי ע"י הכנעה זוכים להתחבר אל השי"ת‪,‬‬
                                           ‫כאומרו (ישעיה נז‪ ,‬טו) אשכון את דכא ושפל‬
                       ‫קיום ועמידה לעולם‪.‬‬

‫בשמירת הלשון (ח"א‪ ,‬זכירה‪ ,‬יז)‪ :‬ואיתא‬       ‫רוח‪ ,‬וכדרשת רז"ל (סוטה ה‪ ).‬אתי דכא אני את‬
‫במדרש‪ ,‬לפי שהלך משה לפתחו של דתן‬           ‫דכא‪ ,‬וע"י זה נעשים ממילא מקושרים אל‬
‫ואבירם‪ ,‬זכה להציל ארבעה צדיקים מפתחו‬       ‫האמת‪ ,‬שהרי חותמו של הקב"ה אמת (שבת‬
‫של גיהנם‪ ,‬ואלו הן ג' בני קרח ואון בן פלת‪.‬‬  ‫נה‪ ,).‬על כן בהיותו עניו מאוד מכל אדם זכה‬
‫וכתיב (תהלים ל"ד ט"ו)‪" ,‬בקש שלום ורדפהו"‪,‬‬  ‫לתכלית ההתדבקות במדת האמת‪ .‬וזהו הענין‬
‫ואמרו חז"ל‪ ,‬בקשהו לאוהבך "ורדפהו" עם‬       ‫שהיה מרכבה למדת נצח (זוה"ק ח"ג רמג‪ ,).‬כי‬
‫שונאך‪ ,‬בקשהו במקומך "ורדפהו" במקומות‬       ‫נצח מורה על אמת‪ ,‬בבחי' נצח ישראל לא‬
‫אחרים‪ ,‬בקשהו בגופך "ורדפהו" בממונך‪,‬‬        ‫ישקר (שמואל א טו‪ ,‬כט)‪ ,‬כמבואר כן בספה"ק‬
‫בקשהו לעצמך "ורדפהו לאחרים"‪ ,‬בקשהו‬         ‫ישמח ישראל (חנוכה אות טז) נצח איהו אמת‬
‫היום "ורדפהו" למחר‪ ,‬וכונת המדרש במה‬
‫שמפרש "ורדפהו" למחר‪ ,‬לומר‪ ,‬שאל יתיאש‬                         ‫ע"ד נצח ישראל לא ישקר‪.‬‬
‫האדם בדעתו לחשב שלא יוכל להשלים‪ ,‬אלא‬       ‫והסברת הדברים‪ ,‬כי ע"י הכנעה וביטול‬
‫ירדוף אחר השלום היום וגם למחר וליומא‬       ‫זוכים להכיר את האחד יחיד ומיוחד‪ ,‬ומשיגים‬
‫אוחרן עד שיגיעהו‪ ,‬כי אפילו עבות העגלה‬      ‫את יחודו ית'‪ ,‬בחינת ה' אחד‪ ,‬אין עוד מלבדו‪,‬‬
‫אם תמעך בו תמיד‪ ,‬יקלש וינתק לבסוף‪ ,‬כן‬      ‫שאין שום מציאות זולת מציאותו ית'‪ ,‬ובזה‬
‫בזה‪ ,‬אפילו אם בפעם אחת ושתים לא עלתה‬       ‫מקושרים אל האמת‪ ,‬שהרי זו היא האמת‬
                                           ‫האמיתית‪ ,‬כדאיתא בנתיבות (נתיב האמת פרק‬
‫א) כי לכך חותמו של הקב"ה אמת מפני שהוא לו‪ ,‬אף על פי כן לא יחדל ממדה קדושה הזו‪.‬‬
‫ית' אחד ואין שני‪ ,‬לפיכך חותמו אמת‪ ,‬כי אין ואפלו אם דבריו לא יועילו כלל אצל בעלי‬
‫דבר שהוא אחד רק האמת‪ ,‬האמת הוא אחד המחלקת בעצמם‪ ,‬מפני שנתגברה בהם מדת‬
   173   174   175   176   177   178   179   180   181   182   183