Page 215 - מיזוגים ורכישות - פרופ' אהוד קמר 2022
P. 215
המבקש הבהיר כי לווה בהלוואת ון־ריקורס אוחז בידו אופציה שלא לשלם את ההלוואה כ גד ויתור על
ה כס המשועבד .במצב של ירידת ערך המ יות מוותר הלווה ,במקרה זה כור ,על המ יות .במצב של עליית ערך המ יות
מרוויח הלווה מעליית הערך .משמעות העסקה היא מכירת המ יות וקבלת אופציה לרכוש את אותן מ יות באותו
המחיר על פ י שבע ש ים .כך ייעשה לווה אם מחיר המ יה יעלה ומכאן ובע שווי האופציה .מדובר אם כן בהטבה
יכרת לכור :כור מקבלת את מלוא תמורת המ יות באופן מיידי לפי ערך החברה ,כלומר סך של 960מיליון דולר.
ב וסף יוצרת העסקה לכור אופציה על המ יות שרק כור זכאית לה לפי ההסכם.
בהודעת החברה מיום 9.1.11מסר כי החברה קיבלה חוות דעת של משרד רו"ח יצחק סוארי הקובעת כי
מחיר המ יה מהווה מחיר הוגן לציבור בעלי המ יות של החברה .בחוות הדעת הוערך השווי הכלכלי של ההטבה לכור
בגין מאפיי י ההלוואה בסכום שבין 183ל 210-מיליון דולר .מכאן עולה ,כי התמורה שמקבלת כור בגין מ יותיה
גבוהה בשיעור של 21%מהתמורה שיקבלו יתר בעלי המ יות .המבקש טען כי למעשה שווי ההטבה לכור גבוה בצורה
יכרת מהאמור בהודעה .במסגרת הדיון אשר התקיים במעמד הצדדים ,הוסכם כי בשלב ה וכחי של הדיון יעמוד
הסכום המי ימאלי של ההטבה על סך של 160מיליון דולר.
המבקש ציין כי כור מעריכה שערך החברה יעלה בשיעור של 20%כל ש ה בש ים הבאות ,כך שהמשמעות
היא עליית שווי יכרת למ יות ,לכל הפחות לדעת כור .מדובר בחלוקה לא שוויו ית של התמורה ללא כל סיבה ראית
לעין .חלוקה של שווי ההטבה בין בעלי המ יות יביא למצב בו כל בעל מ יות יזכה לתמורה עודפת בשיעור של 8.33%
מהמוצע כיום לציבור .מבחי ת המבקש מדובר בסכום של כ 750,000-ש"ח ומבחי ת כל בעלי המ יות מקרב הציבור
מדובר בסכום של 381מיליון ש"ח.
בעלי המ יות מקרב הציבור פגעים באותה צורה בגין העסקה ומהדרך בה בחרה כור ,בעלת השליטה
בחברה ,לבצע את העסקה ולכן ראוי לדון בע יין באופן ייצוגי .בית המשפט התבקש להורות על חלוקת תמורת ההטבה
בין כל בעלי המ יות .לחלופין ,התבקש בית המשפט להורות למשיבות כי גם בעלי המ יות מקרב הציבור יהיו זכאים
לקבל את האופציה בפועל בגין המ יות.
הבקשה פירטה את עילת הקיפוח כאשר המבקש טוען כי כור עושה עושר ולא במשפט ומ צלת את כוחה
כדי לחלק את התמורה הכוללת של העסקה כך שייטב לה על חשבון הציבור.
חוק החברות מתייחס לפעולות מסוג זה בשורה של הוראות המגבילות את כוח בעלי השליטה לעשות
כרצו ם בחברה .המבקש הפ ה להוראות סעיף )191א( לחוק החברות ,תש "ט–) 1999להלן" :חוק החברות"( לע יין
הקיפוח .כמו כן הפ ה המבקש להוראות סעיף 192ו 193-לחוק החברות .לדברי המבקש פעלה כור ,באמצעות ציגיה,
שלא בתום לב ולא בדרך מקובלת ,תוך כדי יצול לרעה של כוח בעל השליטה בחברה.
עוד אמר כי אין כל מקום להעלאת טע ה כאילו זכאית כור לפרמיה בגין השליטה .לא מדובר כאן במכירת
שליטה אלא במכירת מ יות הציבור כולו לרוכש .כור אי ה מוכרת שליטה שכן היא שארת עם 40%מהמ יות ומי
שמוכר את השליטה הוא הציבור .מדובר בעסקה חריגה ומיוחדת אשר מביאה לסיום חיי החברה מבחי ת בעלי המ יות.
211
ה כס המשועבד .במצב של ירידת ערך המ יות מוותר הלווה ,במקרה זה כור ,על המ יות .במצב של עליית ערך המ יות
מרוויח הלווה מעליית הערך .משמעות העסקה היא מכירת המ יות וקבלת אופציה לרכוש את אותן מ יות באותו
המחיר על פ י שבע ש ים .כך ייעשה לווה אם מחיר המ יה יעלה ומכאן ובע שווי האופציה .מדובר אם כן בהטבה
יכרת לכור :כור מקבלת את מלוא תמורת המ יות באופן מיידי לפי ערך החברה ,כלומר סך של 960מיליון דולר.
ב וסף יוצרת העסקה לכור אופציה על המ יות שרק כור זכאית לה לפי ההסכם.
בהודעת החברה מיום 9.1.11מסר כי החברה קיבלה חוות דעת של משרד רו"ח יצחק סוארי הקובעת כי
מחיר המ יה מהווה מחיר הוגן לציבור בעלי המ יות של החברה .בחוות הדעת הוערך השווי הכלכלי של ההטבה לכור
בגין מאפיי י ההלוואה בסכום שבין 183ל 210-מיליון דולר .מכאן עולה ,כי התמורה שמקבלת כור בגין מ יותיה
גבוהה בשיעור של 21%מהתמורה שיקבלו יתר בעלי המ יות .המבקש טען כי למעשה שווי ההטבה לכור גבוה בצורה
יכרת מהאמור בהודעה .במסגרת הדיון אשר התקיים במעמד הצדדים ,הוסכם כי בשלב ה וכחי של הדיון יעמוד
הסכום המי ימאלי של ההטבה על סך של 160מיליון דולר.
המבקש ציין כי כור מעריכה שערך החברה יעלה בשיעור של 20%כל ש ה בש ים הבאות ,כך שהמשמעות
היא עליית שווי יכרת למ יות ,לכל הפחות לדעת כור .מדובר בחלוקה לא שוויו ית של התמורה ללא כל סיבה ראית
לעין .חלוקה של שווי ההטבה בין בעלי המ יות יביא למצב בו כל בעל מ יות יזכה לתמורה עודפת בשיעור של 8.33%
מהמוצע כיום לציבור .מבחי ת המבקש מדובר בסכום של כ 750,000-ש"ח ומבחי ת כל בעלי המ יות מקרב הציבור
מדובר בסכום של 381מיליון ש"ח.
בעלי המ יות מקרב הציבור פגעים באותה צורה בגין העסקה ומהדרך בה בחרה כור ,בעלת השליטה
בחברה ,לבצע את העסקה ולכן ראוי לדון בע יין באופן ייצוגי .בית המשפט התבקש להורות על חלוקת תמורת ההטבה
בין כל בעלי המ יות .לחלופין ,התבקש בית המשפט להורות למשיבות כי גם בעלי המ יות מקרב הציבור יהיו זכאים
לקבל את האופציה בפועל בגין המ יות.
הבקשה פירטה את עילת הקיפוח כאשר המבקש טוען כי כור עושה עושר ולא במשפט ומ צלת את כוחה
כדי לחלק את התמורה הכוללת של העסקה כך שייטב לה על חשבון הציבור.
חוק החברות מתייחס לפעולות מסוג זה בשורה של הוראות המגבילות את כוח בעלי השליטה לעשות
כרצו ם בחברה .המבקש הפ ה להוראות סעיף )191א( לחוק החברות ,תש "ט–) 1999להלן" :חוק החברות"( לע יין
הקיפוח .כמו כן הפ ה המבקש להוראות סעיף 192ו 193-לחוק החברות .לדברי המבקש פעלה כור ,באמצעות ציגיה,
שלא בתום לב ולא בדרך מקובלת ,תוך כדי יצול לרעה של כוח בעל השליטה בחברה.
עוד אמר כי אין כל מקום להעלאת טע ה כאילו זכאית כור לפרמיה בגין השליטה .לא מדובר כאן במכירת
שליטה אלא במכירת מ יות הציבור כולו לרוכש .כור אי ה מוכרת שליטה שכן היא שארת עם 40%מהמ יות ומי
שמוכר את השליטה הוא הציבור .מדובר בעסקה חריגה ומיוחדת אשר מביאה לסיום חיי החברה מבחי ת בעלי המ יות.
211
