Page 335 - מיזוגים ורכישת חברות - ברקלי תשפא
P. 335

‫ובתמורה המדינה והבנקים ידרשו מהרוכש לקבל את תגובת מרכז השלטון המקומי לפני ביצוע פעולות כגון מינוי‬
‫מנכ"ל או יו"ר דירקטוריון‪ .‬שבועות ספורים לאחר מכן כרתו המדינה והבנקים הסכם נוסף‪ ,‬לפיו ימכרו את כל‬
‫מניותיהם לרוכש אחד‪ ,‬יקימו ועדה משותפת ויצביעו באסיפה הכללית בהתאם להמלצות ועדה זו‪ .‬לאחר פנייה‬
‫פומבית‪ ,‬קבלת הצעות וניהול משא ומתן‪ ,‬בחרה הוועדה המשותפת במבקשת ב‪-‬דנ"א ‪) 6149/12‬להלן‪ :‬דקסיה(‬
‫כרוכשת‪ ,‬ובעקבות זאת העבירו המדינה והבנקים ביום ‪ 5.2.2001‬את מניותיהם בחברה )הן מניות יסוד והן מניות‬
‫רגילות( לדקסיה‪ .‬בסופו של יום החזיקה דקסיה ביותר מ‪ 50%-‬מזכויות ההצבעה בחברה‪ ,‬ובזכות למנות ‪ 7‬דירקטורים‬

                                                                                                    ‫מתוך ‪.11‬‬

‫‪ .4‬מחזיקי המניות הרגילות )הם המשיבים בהליך שלפניי( הגישו תביעה נגד החברה‪ ,‬דקסיה והמדינה‪ ,‬וביקשו‬
‫לאשרה כתביעה ייצוגית‪ .‬בבקשתם טענו כי העסקה הייתה צריכה להתבצע בדרך של "הצעת רכש מיוחדת"‪ ,‬הקבועה‬
‫בסעיף ‪ 328‬לחוק החברות‪ ,‬ולא במכירה ישירה לדקסיה‪ .‬הסעד המרכזי שביקשו הוא פיצוי בשל הפרת חובה חקוקה‬
‫לפי סעיף ‪)333‬ג( לחוק החברות‪ .‬בית המשפט המחוזי )השופטת א' שטמר( קבע כי יש לראות במדינה ובבנקים בעל‬
‫שליטה בודד‪ ,‬אשר קיומו מייתר את הצורך בנקיטה בהצעת רכש מיוחדת‪ ,‬ודחה את בקשת המשיבים לאישור תביעה‬

                                                       ‫ייצוגית‪ .‬על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט העליון‪.‬‬

                                                                                            ‫פסק הדין מושא הדיון הנוסף‬

‫‪ .5‬בית המשפט העליון )המשנה לנשיא )בדימ'( א' ריבלין והשופטים ס' ג'ובראן ו‪-‬ח' מלצר( קיבל את הערעור‪.‬‬
‫בפסק דינו‪ ,‬עמד בית המשפט על תכליותיו של מוסד הצעת הרכש המיוחדת‪ :‬חלוקה שוויונית של פרמיית השליטה‬
‫ומניעת עסקאות בלתי יעילות‪ .‬על יסוד תכליות אלו‪ ,‬נקבע כי הצעת הרכש המיוחדת מתחייבת גם במקרים בהם קיימים‬
‫בחברה מספר סוגי מניות‪ .‬בית המשפט ציין כי קביעה זו מעוררת קשיים יישומיים שונים‪ ,‬ועל כן לא ניתן לקבוע נוסחה‬
‫כללית ומוחלטת בעניין המחיר הראוי והשוויוני שצריך רוכש שליטה להציע לכל סוג מניות; משכך‪ ,‬על פי בית‬
‫המשפט דין השאלות היישומיות להיבחן בכל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו‪ .‬בית המשפט עמד על המנגנונים השונים‬
‫הקבועים בחוק החברות ובתקנות שהותקנו מכוחו‪ ,‬המיועדים למנוע מרוכש שליטה להתנהג בחוסר תום לב‪ ,‬ולהציע‬
‫הצעות מחיר לא פרופורציונאליות בעבור כל סוג מניות‪ .‬כמו כן‪ ,‬עמד בית המשפט על חשיבותו של מנגנון הצעת‬
‫הרכש עבור בעלי זכויות המיעוט‪ .‬בית המשפט הוסיף וציין כי חשיבות חידוד דיני הצעת הרכש הולכת ופוחתת בכל‬
‫הקשור לחברות ציבוריות בהן מספר סוגי מניות‪ ,‬שכן מאז ‪ 1990‬ניתן לרשום למסחר בבורסה רק חברות בעלות סוג‬

                                                                                                  ‫מניות אחד‪.‬‬

‫בית המשפט דן אף במשמעות קיומו של הסכם לזכות סירוב ראשונה בין בעלי מניות היסוד‪ ,‬וקבע שבכך‬
‫אין כדי לפטור את רוכש השליטה מחובתו לנקוט בהצעת רכש מיוחדת‪ .‬אשר להסכם בין המדינה והבנקים בדבר‬
‫שיתוף פעולה במכירת מניותיהם‪ ,‬קבע בית המשפט שאין צורך בהכרעה בשאלה הכללית האם הסכם זה מהווה‬
‫"החזקה ביחד עם אחרים"‪ .‬בית המשפט קבע כי מנקודת מבטו של רוכש השליטה‪ ,‬יש לאפשר לו לדעת אם הוא מחויב‬
‫בהצעת רכש מיוחדת בפשטות וביעילות‪ .‬על כן‪ ,‬הכרה בהסכמי שיתוף פעולה כמגבשים פטור לרוכש השליטה מהצעת‬

                          ‫‪  331‬‬
   330   331   332   333   334   335   336   337   338   339   340