Page 37 - מיזוגים ורכישת חברות - ברקלי תשפא
P. 37
מכל מקום ,עצם הניסיון להלך אימים על בעלי מניות בהצעת רכש אינו בריא .בארצות הברית ,שבה יש
חברות רבות ללא בעל שליטה ולכן גם קרבות שליטה רבים ,הדעות חלוקות בשאלה אם רצוי לאפשר לדירקטוריון
למנוע מבעלי המניות להיענות להצעת רכש שהדירקטוריון מתנגד לה .דירקטוריונים טוענים בדרך כלל ,שהם יכולים
להגן על בעלי המניות ממחטפים .לעומתם טוענים המשקיעים המוסדיים ,שעל הדירקטוריון להסתפק בהצגת חלופות
ולאפשר להם להחליט .אבל בנקודה אחת אין מחלוקת :גם בעלי המניות מעוניינים שההצעה שתונח בפניהם תהיה
נטולת איומים.
אחד מפסקי הדין הראשונים שבהם עסק בית המשפט העליון של דלוור בהצעות רכש עוינות ניתן בשנת
,1985בעניינה של חברת הדלק .Unocalבאותו מקרה הונחה בפני בעלי המניות הצעת רכש במזומן ובצדה איום של
המציע ,כי לאחר רכישת מחצית מהמניות יכפה על יתר בעלי המניות למכור לו את מניותיהם תמורת איגרות חוב זבל.
בית המשפט קבע שדירקטוריון החברה היה רשאי להגן על בעלי המניות מהלחץ שהצעת הרכש הפעילה
עליהם .לימים הרחיב בית המשפט העליון של דלוור את רשימת המצבים שבהם יורשה דירקטוריון לחסום הצעות
רכש .כאמור ,הרחבה זו שנויה במחלוקת בין דירקטוריונים לבין משקיעים מוסדיים .אבל על ההיגיון שמאחורי הלכת
Unocalאין חולק :החלטת בעלי המניות חייבת להיות משוחררת מלחצים.
חוק החברות הישראלי כולל סעיף שקובע כיצד אמור לנהוג דירקטוריון המתנגד להצעת רכש .סעיף זה טרם
פורש בפסיקה ,שכן הצעות רכש עוינות לא אפיינו עד כה את המשק הישראלי עתיר בעלי השליטה .אבל היום שבו גם
חברות ישראליות יהיו ללא בעלי שליטה עשוי להגיע .סעיף זה יאפשר לבית המשפט לקבוע ,שגם בארץ מותר
לדירקטוריון לבלום הצעת רכש המאיימת לפגוע באופן כלשהו בבעלי המניות שייוותרו במיעוט אם אחרים ייענו לה.
33