Page 5 - 14322
P. 5
1
בשעה עשר ְּבבוקר שטוף גשם בווסט אנד בלונדון ,אישה צעירה
במעיל ניילון רפוי כמו שק ,עם רדיד צמר משוך לה סביב
ראשה ,צעדה בנחישות אל תוך הסערה המתרגשת ברחוב ָסא ּות
א ֹו ְדלי .שמה היה לילי ,והיא היתה נתונה במצוקה רגשית אשר
לרגעים הפכה לחמת זעם .ביד אחת עטויה בכפפה סוככה על
עיניה מפני הגשם בעודה נועצת מבט רושף במספרי הבתים ,ובידה
האחרת נהגה עגלת תינוק עם חיפוי פלסטיק ובה סם ,בנה בן
השנתיים .כמה בתים היו עצומים בגודלם כל כך ,עד שכלל לא
היו להם מספרים .אחרים נשאו מספרים ,אבל השתייכו לרחוב הלא
נכון.
כשהגיעה אל פתח בית שמספרו צבוע בחדות יוצאת דופן על
עמוד אחד ,היא עלתה במדרגות אחורנית ,מושכת אחריה את העגלה
בכל הכוח ,סקרה בזעף את רשימת השמות שלצד לחצני הקריאה
לדירות ,ותקעה אצבע זקורה בתחתון.
"פשוט תני דחיפה לדלת ,חמודה ",יעץ לה ברמקול קול אישה
שופע חביבות.
"אני צריכה את ְּפר ֹו ְקט ֹור .היא אמרה פרוקטור או אף אחד ",אמרה
לילי ,ישר ולעניין.
"סטיוארט כבר מגיע ,חמודה ",בישר אותו קול נוסך רוגע ,ושניות
אחר כך נפתחה דלת הכניסה ו ִנגלה גבר ִגבעולי ממושקף באמצע
שנות החמישים לחייו ,גופו נוטה שמאלה ,עם ראש ארוך מחודד
