Page 9 - 14322
P. 9
שומר אמונים
"אתה בא להגיד לי שזה טבעי? בשבילנו? לדבר ככה אחד לשני?
ל ַמ ּכר מזדמן? מה שטבעי זה שאמא אמרה שהיא לא רוצה שאני אספר
את זה לנפש חיה ,אז לא סיפרתיּ .פל ּוס זה ששטפו לי את המוח.
החבר'ה שלך .החתימו אותי .לפני שלוש שנים הם כיוונו לי אקדח
לראש ואמרו לי שאני מספיק מבוגרת לשמור סודּ .פל ּוס זה שאין לי
בן זוג ,ואין לי שום חבורת בנות שאני מתקשקשת איתן".
שוב ,משחק נעיצת העיניים.
"ולא סיפרתי גם לאבא שלי ,אם זה מה שאתה שואל ",הוסיפה
בנימה שנשמעה יותר כמו הודאה.
"זה היה תנאי של אמך ,שלא תספרי לו?" חקר פרוקטור בחריפות
יתרה משהו.
"היא לא אמרה לספר לו ,אז לא סיפרתי .זה אנחנו .אלה בני הבית.
הולכים על קצות האצבעות אחד סביב השני .אולי בני הבית שלך
עושים אותו דבר".
"אז ספרי לי ,אם ככה ,אם לא אכפת לך ",המשיך פרוקטור ,מניח
ְלמה שעשו או לא עשו בני משפחתו" .רק לשם העניין .איזו סיבה
למראית עין נתת לכך שקפצת ללונדון היום?"
"אתה מתכוון מה סיפור הכיסוי שלי?"
הפנים הכחושות בצידו האחר של החדר אורו.
"כן ,אני מניח ",הודה פרוקטור ,כאילו סיפור כיסוי הוא מושג
חדש עבורו ,ובהחלט משמח ,בנוסף.
"אנחנו הולכים לראות גן ילדים באזור שלנו .ליד הדירה שלי
בבלומסברי .כדי שסם כבר יופיע ברשימה כשהוא יהיה בן שלוש".
"נהדר .ואת באמת תעשי את זה בפועל? תלכי לראות גן אמיתי?
את וסם? תפגשי את הצוות וכן הלאה? תרשמי את השם שלו?" —
פרוקטור היה הדוד המודאג עכשיו ,ודי משכנע בזה.
"תלוי איך סם יהיה כשאני אצליח להוציא אותו מפה".
"אנא טפלי בזה אם תוכלי ",הפציר פרוקטור" .כך יהיה הרבה יותר
קל כשתחזרי".
9
