Page 50 - 14322

‫‪5‬‬

‫בעוד ילדיו רווים נחת‪ ,‬או לא‪ ,‬מן התמונה הבדיונית שרקמה להם‬
‫אלן‪ ,‬של אביהם המסוגר פרוש מן העולם באיזה בור תת־קרקעי‬
‫בווייטהול‪ ,‬נועד עם אדו ֵני היקום הסודי של האומה‪ ,‬האיש עצמו‬
‫השתקע בקרון המחלקה השלישית ברכבת יום א' איטית‪ ,‬שברוב‬
‫שקשוק וגניחה נכנסה אל תוך הרציף העליון של אחת מתחנות‬
‫הרכבת היותר מרוחקות שבמזרח אנגליה‪ .‬לעין מזדמנת הוא נראה‬
‫כמו איש האתמול יותר מאשר הדבר הבא‪ ,‬וזו מן הסתם היתה כוונתו‪:‬‬
‫חליפת עסקים‪ ,‬לא הכי חדשה שלו‪ ,‬נעליים שחורות‪ ,‬חולצה כחולה‪,‬‬
‫עניבה סתמית‪ .‬מראהו היה עשוי להעלות על הדעת אחד מנכבדיה‬
‫של עיירה; פקיד מועצה מקומית‪ ,‬אסיר תודה על קצת שעות נוספות‬

‫ביום ראשון‪.‬‬
‫וכמו אנשים אחרים בקרון‪ ,‬הוא קרא הודעות טקסט‪ .‬כולן לא‬

‫מוצפנות‪:‬‬

‫ַהיי אבא! יש מצב לוולוו בסופש כשאמא לא פה? ג'ק‬

‫אמא‪ :‬אל תחפרי ליד גבול סוריה!!! תגיד לה אבא!!! אוהבת‬
‫אותך‪ ,‬קייטי‬

‫ומן העוזרת שלו אנטוניה אתמול באחת־עשרה וחצי בלילה‪ :‬מחקר‬
‫גלובלי מאשרים שאין שום קטע עצמאי היסטורי מתועד‪ ,‬א‪.‬‬

‫‪50‬‬