Page 46 - 14322
P. 46
ג׳ון לה קארה
הוא כבר חשב על כל זה .סיליה ,יקירה ,הוא אומר לי ,את לא צריכה
לנקוף אצבע חוץ מאשר להיות מי שאת .אני אהיה שם בשבילך בכל
סנטימטר בדרך .אני אקנה מחשב .אני אחבר אותו ואטפל בו .אני
אאתר את כל הפריטים לקנייה ,ואת כל הפריטים שניתן להחליף .אני
אלמד מחירים במכירות פומביות .כל מה שאני מבקש ,הוא אמר ,זה
שתעשי את הדיבורים ,את תהיי הוויטרינה שלי תחת ההנחיות שלי
בכל מקום שנחוץ ,כי אני אוהב שהחיים שלי מתנהלים בצללים ,וככה
גם אדאג לעצמי לפנסיה".
סיליה קמצה שפתיים ולגמה מן הג'יני ושאפה מן הסי ָגריל ֹו.
"ועשיתם את כל זה ,רק שניכם?" שאל ג'וליאן ,קצת אובד עצות.
"עשר שנים ,או כמה זמן שאמרת שזה היה .טדי על המסחר ,ואת
לוקחת את שכר הטרחה ואת העמלה שלך".
אובדן העצות של ג'וליאן החמיר עוד יותר בשל העובדה שמצב הרוח
של סיליה הקדיר באורח דרמטי.
עשר שנים ארוכות ,למן היום הראשון ,הכול התנהל לו על ֵמי
מנוחות .המחשב הגיע בזמן וזכה לבית קטן משלו — הנה שם ,יקירי,
על המכתבה עם החזית המקושתת ,בקושי שני מטר מהמקום שאתה
יושב .אדוארד עבר פה בכל פעם שהתחשק לו ,לא בכל יום ,בשום
אופן ,לפעמים גם לא בכל שבוע .הוא היה מתיישב בכיסא ההוא
שם ,עם כל הקטלוגים שלו והמגזינים לסוחרים ,והיה מתקתק לו
על המקשים והם היו שותים ג'יני וסיליה היתה עושה את הטלפונים
ומשמשת דוברת.
ובכל חודש ,כמו שעון ,היתה מעטפה בשבילה ,והיא אפילו לא
ספרה את זה ,עד כדי כך הם בטחו זה בזה .ואם אדוארד היה נוסע
בענייני עסקים ,דבר שקרה לעיתים ,היתה אותה מעטפה מגיעה
באמצעות דואר רשום ,וברוב המקרים גם מכתב אהבה שכתוב בו
שהוא מתגעגע לעיניה היפות או משהו טיפשי בדומה ,כי טדי תמיד
ידע להשתדל מעל ומעבר ,ובטח היה חתיכת פגע רע כשהיה צעיר.
46
