Page 43 - 14322
P. 43
שומר אמונים
"לא מחטט ,סיליה ",נחפז ג'וליאן להשחיל מילה ,ושוב נתקל
בהתעלמות.
"יותר מיוחד ממה שהיית חושב .לא הרבה אנשים יודעים על
זה ,מלבד ברנרד שלי ".לגימה מהורהרת של ג'יני בעודנה סוקרת
אותו במדוקדק" .רק שלא אכפת לי שאתה תדע ,אתה מבין ,עם כל
הקשרים המרשימים שלך בסיטי ,אם אני יודעת שאפשר לבטוח בך
שלא תפטפט .גם יכולה לחתוך לך פרוסה מהעוגה ,בהמשך הדרך .לא
שחסר לך משהו ,לפי מה שאני שומעת .אפשר ,זה העניין?"
"לבטוח בי?"
"אני שואלת".
"טוב ,זה משהו שנתון לשיפוטך ,סיליה ",אמר ג'וליאן בנימה
מתחסדת ,כבר בטוח ,בינתיים ,שמאומה לא יעצור אותה.
זה סיפור ארוך מאוד ,היא הבטיחה לו :כבר עשר שנים עכשיו ,מיום
שטדי שלה נכנס לו בניחותא בפעם הראשונה בדלת ההיא שם בבוקר
שטוף שמש עם שקית קניות גדולה דחוסה בנייר עטיפה רך ,שלף
מתוכה קערת פורצלן סיני ,שם אותה על הדלפק וביקש לדעת בכמה
היא מעריכה את שוויה ביום טוב:
"אני קונה או מוכרת ,אני אומרת ,כי אני לא מכירה אותו ,נכון?
הוא בא ,הוא אומר אני טדי ,כאילו הוא החבר הכי טוב שלי ,ואני
בחיים שלי לא ראיתי אותו .אז מה שאתה מבקש ,אני אומרת ,זה
הערכה בחינם ,וזאת לא הצורה שאני מתפרנסת ,אז זה חצי אחוז מכל
מה שאני אומרת על השווי .בחייך ,סיליה ,הוא אומר ,אל תהיי כזאת.
פשוט תני לי מספר ּפל ּוס־מינוס .אם אני קונה ,אני אומרת לו ,עשרה
פאונד ,ואני נדיבהׂ .שימי עשרת אלפים ,וזה שלך ,הוא אומר .ואז הוא
מראה לי את ההערכה מס ֹות ּבי'ס .שמונת אלפים .טוב ,לא ידעתי מיהו,
נכון? הוא היה גם יכול להיות סתם ליצןּ .פל ּוס זה שהוא קצת זר.
ּפל ּוס זה שאני לא יודעת כלום על מי ְנג כחול ולבן .כל אחד היה יכול
לנחש את זה ,מספיק שמסתכלים מהחלון .מי אתה ,בכל מקרה? אני
43
