Page 40 - 14322
P. 40
ג׳ון לה קארה
וחוסר העקביות הזה ,במידה מסוימת ,בצירוף קוצר רוח ניכר
להשיק את "הרפובליקה הספרותית" מיד לאחר שתטופל הרטיבות
העולה מן הקרקע ,הם שמניעים את ג'וליאן להניח בצד כל היסוס
ורתיעה שאפשר כי היו לו ,ולפנות לחברתו לעמל במפעלות התרבות
של הרחוב הראשי ,מיס סיליה ֵמרידי ּו מ"סיליה דברים יפים מפעם",
באמתלה של דיון בהחייאתו של פסטיבל האמנויות המנוח של העיירה.
היא חיכתה לו על מפתן דלתה ,בפישוק רגליים ,ובת שישים אם לא
יותר ,מעשנת סי ָגריל ֹו באור השמש הלא צפוי .התלבושת הנבחרת
היתה קימונו בירוק תוכי ובכתום ,חז ּה השופע מקושט במחרוזות
מנצנצות ,שערה המשוח בחינה אסוף על העורף ומוחזק במקומו
במסרקות יפניות.
"אפילו לא ֵּפני ,מר ג'וליאן הצעירִ ",התרתה באוזניו בדיצה
כשהתקרב .וכשהבטיח לה שאינו מעוניין אלא בתמיכה מוסרית
מצידה" :הגעת לכתובת הלא נכונה ,יקירי .שום עיקרון מוסרי ששווה
יותר מקליפה של שום .בוא תיכנס לטרקלין ותתכבד בכוס ג'יני".
בפתקה משורבטת בכתב יד על דלת הזכוכית שבכניסה נכתב
סירוס חתולים חינם .הטרקלין היה חדר אחורי מבאיש עם רהיטים
שבורים ,שעונים מאובקים וינשופים מפוחלצים .מתוך מקרר עתיק
היא חילצה קנקן תה כסוף שתווית המחיר משתלשלת מ ָידיתו ,ומזגה
מרקחת ג'ין לשתי כוסות משקה ויקטוריאניות גדולות .מושא השנאה
שלה להיום היה הסופרמרקט החדש.
"הם יחסלו אותך ,והם יחסלו אותי ",היא חזתה בנהמה במבטא
לנקשייר עשיר" .זה כל מה שמעניין אותם את הח ֹו ֵלר ֹות האלה :לדחוק
את רגליהם של סוחרים הגונים .ברגע שיראו שאתה מתפרנס אפילו
בקושי ,הם יפתחו מחלקת ספרים בסדר גודל תעשייתי ,ולא ינוחו עד
שיעשו ממך חנות שכל ההכנסות בה קודש לצדקה .בסדר ,בוא נדבר
על הפסטיבל שלך .שמעתי על סוג של דבורים שעפות למרות שהן לא
אמורות לעוף .לא שמעתי על כאלה מתות שמצליחות בזה".
40
