Page 38 - 14322
P. 38
4
השבוע שלאחר המפגש הכפול של ג'וליאן עם אדוארד אייבון לא
סובל ממחסור בהסחות דעת.
בקשה מפוקפקת לתוספת בנייה אצל שכן צמוד מאיימת לגזול
ממחסן המלאי את מקור האור הטבעי היחיד בו.
כשהוא חוזר ערב אחד מכנס של ספרנים מקומיים ,הוא מוצא מולו
לא את בלה ,כי אם חנות נעולה וכרטיס תודה פרחוני על הקופה,
המכריז על אהבתה הנצחית לדייג הולנדי.
ובמרתף רב־הערך ,שבינתיים התבסס איתן במוחו של ג'וליאן
בתור ביתה לעתיד של "הרפובליקה הספרותית" ,מאובחנת רטיבות
העולה מן הקרקע.
ובכל זאת ,למרות כל הפורענויות האלה ,הוא לרגע לא חדל להרהר
בפרצופיו הרבים של חברו הוותיק של אביו מימי בית הספר .לעיתים
קרובות מדי הוא מדמה את צילו העטוי במעיל גשם של אדוארד חולף
במהירות על פני חלון החנות בלא כל הפניה של מגבעת הה ֹו ְמ ּב ּורג.
אז מדוע המנוול לא נכנס להעיף מבט? בלי שום התחייבות לקנות,
אדוארד ,אד ַבארד ,או מי שאתה.
ככל שהוא חושב יותר על התוכנית הגדולה של אדוארד ,כן
הוא מסכין עימה יותר .אבל ,האם השם עדיין מצלצל נכון?
אולי בסופו של דבר הוא סנובי מדי? האם "רפובליקת הקוראים"
ימשוך קהל רב יותר? אולי "רפובליקה של קוראים" או "רפובליקה
חדשה של קוראים" ,או מה עם "רפובליקת הקוראים של
38
