Page 33 - 14322
P. 33

‫שומר אמונים‬

‫רק מדשאת ה ְקר ֹו ֶקט נותרה לא כסוחה על פי צו של סטיוארט‪,‬‬
‫ממתינה לחזרתו מלונדון ברכבת של שבע ועשרים מפדינגטון‪ .‬אבל‬
‫עם אור אחרון של בין הערביים קיבל ג'ק החלטה חד־צדדית לכסח‬
‫אותה בעצמו‪ ,‬כי התעוררה בעיה בעסק‪ ,‬כפי שאהבה המשפחה לומר‪,‬‬
‫וסטיוארט ייאלץ לבלות את הלילה בדירה בכיכר דולפין‪ ,‬ואז לתפוס‬

       ‫את רכבת הנץ החמה — עוד מונח משפחתי — בבוקר למחרת‪.‬‬
‫וכך השתרר קצת מתח בשאלה אם באמת יגיע‪ ,‬או שמא הבעיה‬
‫בעסק תשאיר אותו מרותק ללונדון‪ ,‬עד אשר — האח! הידד! — בדיוק‬
‫בתשע ְּבבוקר יום השבת זוהתה הוולוו הירוקה הישנה מטרטרת‬
‫ומטפסת לאיטה במעלה הגבעה מכיוון תחנת ַה ְנ ֶגרפ ֹורד‪ ,‬עם סטיוארט‬
‫לא מגולח מחייך מאוזן לאוזן ומנופף בידו מאחורי ההגה כמו נהג‬
‫מירוצים‪ ,‬ואלן בקומה העליונה ממלאת לו אמבטיה‪ ,‬וקייטי צורחת‪,‬‬
‫"הוא כאן‪ ,‬אמא!" ואצה להכין בייקון וביצים‪ ,‬ואמה צורחת חזרה‪,‬‬
‫"בשם כל הקדושים‪ ,‬תנו הזדמנות לברנש המסכן!" שכן אלן היתה‬
‫אירית קדמונית‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה כשאפשר היה לחגוג משבר שמח‬

                                                             ‫כלשהו‪.‬‬
‫ועכשיו‪ ,‬סוף־סוף‪ ,‬הכול קרה בזמן אמת‪ :‬מוזיקת רוק רועמת בס ּופה‬
‫ובסערה הודות ל ִממסר שאילתר ג'ק בחדר האורחים; ריקודים על‬
‫ה ֶדק שלצד בריכת השחייה הספרטנית — בני פרוקטור לא מחממים‬
‫את הבריכות שלהם — ֵּפטאנק בארגז החול הישן של התאומים‪,‬‬
‫קרוקט שישה־על־שישה לילדים‪ ,‬וג'ק וקייטי וחבריהם ללימודים‬
‫מפגינים יעילות בגזרת הברביקיו‪ ,‬ואלן בתום כל משימותיה נראית‬
‫נינוחה ויפה להפליא בשמלה ארוכה ובסוודר נרכס‪ ,‬כובע קש נח‬
‫ברפיון על שערה החום־אדמדם המהולל‪ ,‬שרועה לה בכיסא נוח כמו‬
‫גברת רמת מעלה; וסטיוארט חומק במחזוריות אל מאורתו בקיטון‬
‫הדחת הכלים הישן שבירכתי הבית ומדבר אל תוך הטלפון הירוק‬
‫הא ּולטרה־מאובטח שלו‪ ,‬ובכל זאת בורר את מילותיו ומשתמש‬
‫במעטות מהן ככל האפשר; ואז שב ומופיע דקות מעטות אחר כך‪,‬‬
‫אותו מארח קשוב‪ ,‬מצטנע ועליז שהכירו מאז ומעולם‪ ,‬תמיד עם‬

                                ‫‪33‬‬
   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38