Page 28 - 14322
P. 28
ג׳ון לה קארה
"בטח .הוא מאוד עצוב עכשיו .יש אישה חולה .בקרוב ללכת
למות .אתה לא יודע זה?"
"אני חדש כאן ",הוא הסביר.
"קיריל שלי הוא אח .עובד בבית חולים ,ב'אי ּפסוויץ' ג'נרל' .הוא
לספר לי .היא לא מדברת יותר עם אד ַבארד .לזרוק אותו מבית".
"אשתו זרקה אותו מהבית?"
"אולי רו ָצה למות לבד .יש אנשים עושים זה .רוצים פשוט למות,
אולי להגיע אל גן עדן".
"אשתו פולנייה?"
"לא ,יקירי ".צחוק לבבי" .ליידי אנגלייה" — מניחה אצבע מאונכת
מתחת לאף כדי לציין עליונות" .רוצה לקחת עודף שלך?"
"זה בסדר .בשבילך .תודה .חביתה נהדרת".
שוב ב ִבטחת החנות שלו ,ג'וליאן סובל מתגובה חריפה .הוא כבר הכיר
בימי חלדו אי אלו נוכלים מקצועיים ,אבל אם אדוארד עוד אחד מהם,
הוא ליגה בפני עצמה .האם מתקבל על הדעת ,אפילו ,ששוטט לו
בחוץ במבול הבוקר בשעה שמונה — רק מתוך תקווה בלתי סבירה
שג'וליאן ֵיצא מן החנות — ואחר כך עקב אחריו אל בית הקפה של
אדריאנה במטרה מפורשת להפילו בפח? האם אפשר שאייבון הוא
אותה דמות מצונפת שהבחין בה ,כשהיא תופסת מחסה תחת מטרייה
בפתח בית בהמשך הרחוב?
אבל מה ,לעזאזל ,הצעד האחרון במשחק?
ואם הדבר הגרוע ביותר שאייבון רצה בו הוא לשהות בחברתו,
האין זה מחובתו של ג'וליאן להיענות לרצונו של חבר ותיק של
אביו המנוח מימי בית הספר ,מה גם שאשתו הגוססת זרקה אותו
מהבית?
והנימוק המכריע — איך אדוארד אייבון או כל אדם אחר היה יכול
לדעת שג'וליאן נותר בלי מים וחשמל?
נכלם על מחשבותיו המגונות ,ג'וליאן מכפר עליהן בנאומי תוכחה
28
