Page 24 - 14322
P. 24
ג׳ון לה קארה
גאווה עבורו .והנה ,באותה דרך עקיפה ,במחילה מכבודך ,אני ִנמלא
גאווה עבורך ,ג'וליאן".
"אתה מה?" קרא ג'וליאן ,צוחק בקול רם בעל כורחו" .אתה
מתכוון ,כי אני הבן של ֵאייץ'־ ֵקיי ופתחתי חנות ספרים?"
אבל אדוארד אייבון לא מצא שום סיבה לצחוק.
"כי כמו אביך היקר מצאת את האומץ לערוק :הוא מאלוהים ואתה
מ ָממון*".
"מה זה אמור להביע?"
"אני מבין שהיית סוחר מצליח מאוד בסיטי".
"מי סיפר לך את זה?" התעקש ג'וליאן בתוקף.
"אתמול בערב אחרי שיצאתי מן החנות שלך ,שיכנעתי את סיליה
שתרשה לי להשתמש במחשב שלה .מיד התגלה לי הכול ,למגינת ליבי
העצומה .אביך המסכן ,מת בגיל חמישים ,בן אחד ,ג'וליאן ג'רמי".
"סיליה היא אשתך?"
"סיליה מ'סיליה דברים יפים מפעם' ,שכנתך הנכבדת ברחוב
הראשי שלנו ומוקד משיכה לאוכלוסייה הג ֵדלה יתר על המידה של
בלייני סוף שבוע עשירים מלונדון".
"מדוע היה עליך לחמוק בחשאי אל סיליה? מדוע לא פשוט אמרת
את זה בחנות?"
"הייתי חצוי .כפי שוודאי היית גם אתה במקומי .קיוויתי ,אבל לא
הייתי בטוח".
"היית גם מבוסם למדי ,אם זיכרוני אינו מטעני".
אייבון כמדומה לא שמע זאת:
"השם תפס מיד את תשומת ליבי .כבר ידעתי היטב ,לצערי ,על
הסקנדל שהיה .לא היה לי מושג כיצד הסתיימה הפרשה ,וגם לא
על מותו של אביך האומלל .אם אכן היית בנו של ֵאייץ'־ ֵקיי ,יכולתי
לתאר לעצמי עד כמה סבלת".
* ממון ,בכתבים נוצריים מוקדמים ,הוא מלאך או ֵשד הנקשר לרדיפת בצע
ולחמדנות.
24
