Page 21 - 14322
P. 21
שומר אמונים
לונדסלי .אבל בקרב חבריו לבית הספר ,ידוע בחיבה רבה בכינויו
ֵאייץ'־ ֵקיי הגדול".
"הוא אמר לעיתים קרובות שימיו בבית הספר היו המאושרים
בחייו ",הודה ג'וליאן ,לא משוכנע כלל וכלל.
"ולמרבה הצער ,אם סוקרים את חייו של הברנש האומלל ,בהחלט
אפשר להסיק בעצב שאמר לא פחות מאשר את האמת ",אמר אייבון.
ואחרי כן מאומה להוציא רעש הרוח ,שוב ,וה ִּבר ּב ּור הזר של הרדיו
מן המטבח ,והיווכחותו של ג'וליאן בצורך דחוף לחזור אל חנות
הספרים הריקה ,שעדיין הוא חש בה שלא במקומו.
"אני מניח שאפשר ",הוא הסכים עמומות ,אסיר תודה למראה
אדריאנה המתקרבת עם החביתה האוורירית והתה שלו.
"תרשה שאצטרף אליך?"
אם הרשה ג'וליאן ואם לא ,אייבון כבר התרומם על רגליו ,קפה
ביד ,מותיר את ג'וליאן מתקשה להכריע ממה עליו להיות מופתע
יותר :מן ההיכרות הניכרת עם חייו המעציבים של אביו ,או מעיניו
האדומות של אייבון השקועות בארובותיהן ,ומן הלחיים הסדוקות
בקמטי כאב ועטויות כסות של זיפי זקן כסופים .אם מדובר ב ֶהנגא ֹובר
של אמש ,האיש מן הסתם הרביץ משתה של פעם בחיים.
"ובכן ,האם אביך היקר מעולם לא הזכיר אותי?" הוא שאל
כשהתיישב ,רוכן קדימה ועותר לג'וליאן בעיניו החומות התשושות.
"אייבון? טדי אייבון?"
לא זכור לג'וליאן דבר כזה .מצטער.
"מועדון ה ַּפ ְטריקים? הוא לא דיבר איתך על הפטריקים?"
"הוא דיבר .כן ,הוא דיבר ",קרא ג'וליאן ,ואחרון ספקותיו ,לטוב
ולרע ,התפוגג" .מועדון הדי ֵּבייט שמעולם לא היה .הוקם בידי אבי
והוחרם אחרי חצי פגישה .כמעט העיפו אותו בגלל זה .זה מה שהוא
מספר ,או סיפר ",הוסיף ליתר זהירות ,שכן תיאוריו של אביו המנוח
באשר לעצמו לא תמיד עמדו במבחן הדיוק.
" ֵאייץ'־ ֵקיי היה יושב ראש המועדון ,אני הייתי הסגן .הם כמעט
21
