Page 20 - 14322
P. 20
ג׳ון לה קארה
לפני שהספיק לענות ,קולו העשיר של אדוארד אייבון הוא שהרעים
מעל לשאון רוח הים ולחריקות ולגניחות של קירות בית הקפה
הרעועים:
"בוקר טוב לך ,ג'וליאן .ישנת היטב עם כל המהומה ,אני מקווה?
אני מציע שתלך על אחת החביתות הד ֵשנות של אדריאנה .היא
מיטיבה להכין אותן במידה ראויה לציון".
"אה ,כן .תודה ",השיב ג'וליאן ,עדיין אינו מעוניין ממש להשתמש
ב"אדוארד"" .אנסה את זה ".ולמלצרית השופעת העומדת לצידו" :עם
טוסט מלחם חיטה מלאה וקנקן תה ,בבקשה".
"רוצה אוורירית ,כמו שעושה לאד ַבארד?"
"אוורירית זה מצוין ".ולאייבון ,בהשלמה" :אז זה מקום המרבץ
החביב עליך?"
"כשנושא אותי דחף שאין לעמוד בפניו .אדריאנה היא אחד
הסודות השמורים ביותר של העיירה הקטנה שלנו ,הלוא כן ,יקירה?"
הקול העקשני ,חרף כל הסלסולים המילוליים ,נראה לג'וליאן חסר
כוח קמעה הבוקר ,כפי שבהחלט היה עשוי להיות אם הבל הפה אמש
היה בגדר אסמכתה מספקת.
אדריאנה דישדשה בשמחה בחזרה למטבח .השתררה הפוגה לא
נוחה ,בעוד רוח הים מייללת והבניין הצעקני המרופט נאנק תחת
הלחץ ואדוארד אייבון מעיין בעיתון ה"גרדיאן" שלו ,בעוד ג'וליאן
נאלץ להסתפק בבהייה בחלון שטוף הגשם.
"ג'וליאן?"
"כן ,אדוארד?"
"צירוף מקרים מדהים ביותר ,לאמיתו של דבר .הייתי חבר של
אביך המנוח הזכור לטוב".
מטח גשם נוסף מיד אחר כך.
"אה ,באמת? כמה מוזר ",השיב ג'וליאן בנעימה האנגלית ביותר
שלו.
"היינו כלואים יחד באותו בית ספר פרטי מעורר בעתה .הנרי קנת
20
