Page 25 - 14322
P. 25

‫שומר אמונים‬

‫"והעריקה כביכול שלי מן הסיטי?" שאל ג'וליאן‪ ,‬ממאן להתרצ ֹות‪.‬‬
‫"סיליה ציינה במקרה שנטשת מקור פרנסה מכניס בסיטי בלא שום‬

                         ‫התראה מראש‪ ,‬תעלומה שנשגבה מבינתה‪".‬‬
‫ג'וליאן היה רוצה מאוד‪ ,‬בשלב הזה‪ ,‬לחזור לעניין הפעוט שהוזכר‬
‫קודם לכן‪ ,‬טענתו של אדוארד אייבון כי הציע כספים לאביו בשעתו‬
‫הקשה‪ ,‬אבל לאדוארד אייבון היו רעיונות אחרים‪ .‬הוא כבר שב ל ֵאיתנו‬
‫במידה ראויה לציון‪ .‬היה להט חדש בעיניו‪ .‬קולו כבר רכש מחדש את‬

                                           ‫מבחר גווניו המצועצעים‪:‬‬
‫"ג'וליאן‪ .‬בשמו של אביך היקר‪ .‬והואיל וההשגחה העליונה זימנה‬
‫אותנו יחד פעמיים במרווח של שעות מעטות‪ .‬באשר למרתף היפה‬
‫והמרווח שלך‪ .‬האם שקלת בדעתך ֵאילו אוצרות הוא יוכל להכיל‪,‬‬

                                ‫איזה מעשה ניסים הוא יוכל להיות?"‬
‫"טוב‪ ,‬לא‪ ,‬בעצם‪ ,‬נראה לי שלא‪ ,‬אדוארד‪ ",‬השיב ג'וליאן‪.‬‬

                                                            ‫"ואתה?"‬
            ‫"כמעט לא חשבתי על שום דבר אחר מאז שנפגשנו‪".‬‬

                  ‫"שמח לשמוע‪ ",‬אמר ג'וליאן‪ ,‬לא בלי ספקנות‪.‬‬
‫"נניח שהיית יוצר — בחלל המרהיב ההוא‪ ,‬העומד בטוהר‬
‫בתוליו — משהו שטרם ניסו כמותו‪ ,‬משהו מפתה ומקורי כל כך‪ ,‬עד‬
‫שיהיה למוקד השיחה של כל לקוח משכיל ומשכיל־לעתיד ברחבי‬

                                                             ‫האזור‪".‬‬
                                                          ‫"נניח‪".‬‬
‫"לא סתם מחלקה לספרים משומשים‪ .‬לא מחסן ספרים שרירותי‬
‫חסר אופי‪ ,‬כי אם מקדש בררני נטול פשרות למוחות המאתגרים ביותר‬
‫של זמננו — ושל כל הזמנים‪ .‬מקום שגבר או אישה יוכלו להיכנס אליו‬
‫מן הרחוב בלי לדעת מאומה‪ ,‬ולצאת ממנו מלאים יותר‪ ,‬עשירים יותר‪,‬‬
                              ‫ומשתוקקים לעוד‪ .‬מדוע אתה מחייך?"‬
‫מקום שבו בחור שהצהיר על עצמו לאחרונה שהוא מנהל בית‬
‫ממכר לספרים‪ ,‬ורק לאחר מכן התחוור לו כי משלח יד מעין זה כרוך‬
‫בכישורים ובידע משונים משלו‪ ,‬יכול לרכוש אותם באין רואה ובלי‬

                                ‫‪25‬‬
   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30