Page 22 - 14322
P. 22
ג׳ון לה קארה
זרקו גם אותי .הלוואי שהיו עושים זאת" — לגימת קפה שחור קר —
"אנרכיסטים ,בולשביקים ,טרוצקיסטים :כל תורה שעוררה את חמתו
של הממסד ,מיהרנו לאמץ אותה".
"כך במידה רבה גם הוא תיאר זאת ",אישר ג'וליאן ,ואז השתהה,
וכמוהו גם אייבון ,כל אחד מהם מחכה שהאחר ישלוף את הקלף הבא.
"ואחרי זה ,אבוי ,אביך הלך לאוקספורד ",ניעור לבסוף אייבון
ברעדה בימתית ,ובהנמכת הקול חסר הכוח ,ובזקירה ליצנית של הגבות
העבותות השמיימה ,ובעקבות כל אלה מבט מלוכסן אל ג'וליאן כדי
לראות איך הוא מגיב" ,ושם נפל לי ֵדי" — מניח את ידו באהדה על
ַאמת היד של ג'וליאן — "אבל אולי יש לך נטיות דתיות ,ג'וליאן?"
"אין לי ",השיב ג'וליאן נחרצות ,כעסו גובר.
"אני יכול להמשיך ,אם כן?"
ג'וליאן המשיך עבורו:
"ושם אבי נפל לידי חבורה של מנפ ֵחי שכל אוונגליסטים מן
הנולדים מחדש ,במימון אמריקאי ,עם שיער קצר ועניבות מפונפנות,
שטילטלו אותו אל פסגת הר שוויצרי והפכו אותו לנוצרי יורק אש.
האם זה מה שרצית לומר?"
"אולי לא במילים קשות כל כך ,אבל לא יכולתי לנסח זאת טוב
יותר .ובאמת ובתמים אין לך נטיות דתיות?"
"באמת ובתמים אין".
"אם כך ,יסודות החוכמה מצויים בהישג ידך .הוא ישב שם
באוקספורד ,מסכן שכמותו' ,מאושר עד הגג' ,כפי שכתב לי ,כל
החיים לפניו ,בחורות למכביר — כן ,היתה לו חולשה אליהן ,ומדוע
שלא תהיה? — ובסוף השנה השנייה שלו —"
"הם לכדו אותו ברשתם ,או־קיי?" שיסע אותו ג'וליאן" .ועשר
שנים אחרי שהוסמך לכמורה בכנסייה האנגליקנית הקדושה ,הוא
התכחש לאמונתו בפומבי מעל דוכן המטיף לפני כל העדה ביום
ראשון :אני ,הכומר ֵאייץ'־ ֵקיי לונדסלי ,משרת בקודש כדת וכדין,
מכריז בזאת כי אלוהים אינו קיים ,אמן .האם זה מה שעמדת לומר?"
22
