Page 39 - 14322
P. 39

‫שומר אמונים‬

‫לונדסלי"? ואולי לחדד עוד יותר ופשוט לקרוא לזה "רפובליקה של‬
                                                            ‫ספרים"?‬

‫בלי לספר לאיש — שהרי לא היה אדוארד לספר לו — ג'וליאן‬
‫עורך נסיעה ייעודית לבית הדפוס באיפסוויץ' ומבקש מהם להכין כמה‬
‫טיוטות ניסיוניות למודעת עמוד בסמרטוטון המקומי‪ .‬השם הראשון‪,‬‬

                                ‫של אדוארד‪ ,‬הוא עדיין הטוב ביותר‪.‬‬
‫דבר מכל זה בשום פנים לא מונע ממנו‪ ,‬ברגעיו הנכאים‪ ,‬לנזוף‬
‫באדוארד על שום התיאוריות הלא קרואות שלו בנוגע לאביו ולו‬

                                                               ‫עצמו‪:‬‬
‫אני ערקתי מהסיטי? קשקוש מקושקש‪ .‬הייתי טורף חמסן וער‬
‫למע ַ ׂשי לגמרי למן היום הראשון‪ ,‬ולא אדם מאמין משום סוג‪ .‬באתי‪,‬‬

                                 ‫גנבתי‪ ,‬כבשתי‪ ,‬ברחתי‪ .‬סוף הסיפור‪.‬‬
‫באשר לאבי הזכור לטוב‪ :‬אולי — יש אפשרות — ש ֵאייץ'־ ֵקיי היה‬
‫סוג כלשהו של עריק דתי‪ .‬אחרי שאתה מזיין חצי מן הגברות האדוקות‬

   ‫בקהילה שלך‪ ,‬אולי אתה ואלוהים באמת מחליטים שהספיק לכם‪.‬‬
‫ומה בנוגע להצעה מחממת הלב של ידיד ּות‪ ,‬של כסף‪ ,‬או של כל‬
‫דבר אחר שאדוארד אייבון מתיימר כי הציע לחברו הוותיק ֵאייץ'־ ֵקיי‬
‫בשעת הדחק? כל שיכול ג'וליאן לומר הוא‪ :‬בפעם הבאה שניפגש‪,‬‬

                                                              ‫תוכיח‪.‬‬
‫כי עם כל מה שאפשר להגיד על הכומר ֵאייץ'־ ֵקיי לונדסלי (ירד‬
‫מהמגרש עקב פציעה)‪ ,‬כשמדובר בצבירה של גרוטאות חסרות תועלת‬
‫הוא היה קטגוריה בפני עצמה‪ .‬דבר לא היה פח ּות־ערך מכדי להיאגר‬
‫למען ביוגרפים בלתי קיימים שבעתיד‪ :‬לא טיוטה לדרשה‪ ,‬לא חשבון‬
‫שלא שולם ולא מכתב — אם ממאהבת זנוחה ואם מבעל‪ ,‬סוחר או‬

          ‫בישוף מזועזעים — לא חמקו מרשתו האנוכית עד שיגעון‪.‬‬
‫וחבויים פה ושם בין הררי הפסולת‪ ,‬כן‪ ,‬מכתב נדיר מחבר שהוא‬
‫הצליח לשמור‪ .‬ואחד או שניים מהם אמנם מציעים סיוע פחות או‬
‫יותר‪ .‬אבל מחברו הוותיק מימי בית הספר‪ ,‬אדוארד‪ ,‬אד ַבארד‪ ,‬טד או‬

                                                     ‫טדי‪ ,‬שום ציוץ‪.‬‬

                                ‫‪39‬‬
   34   35   36   37   38   39   40   41   42   43   44