Page 47 - 14322
P. 47
שומר אמונים
"נוסע לאיזה מין עסקים ,סיליה?"
"בינלאומיים ,יקירי .חינוך ודברים דומים .אדוארד הוא
אינטלקטואל ",היא השיבה ביהירות.
עוד אנחה ,משיכה חסודה במחשוף הבגד שמא היא בטעות מכניסה
לג'וליאן רעיונות לראש ,בעודה קֵרבה אל רגע הסיום של עשר שנותיה
בגן עדן.
זה היה יום ראשון בלילה ,שבוע לפני כן .השעה אחת־עשרה,
הטלפון מצלצל .סיליה וברנרד סרוחים בנחת ,צופים בטלוויזיה.
סיליה מרימה את השפופרת .קול ד ּב ֹורה אייבון שלה מקצתו במבטא
לנקשייר מקצתו הוד מלכותה:
"אני מדברת עם סיליה מרידי ּו? כן ,ד ּב ֹורה ,אני אומרת ,זאת סיליה.
טוב ,ברצוני להביא לידיעתך שאדוארד ואני החלטנו להיפטר ללא
שהות מאוסף הפורצלנים הסיניים הכחולים ולבנים שלנו .להיפטר
מהם ,ד ּב ֹורה? את בטח לא מתכוונת לאוסף המפואר שלכם? כן,
סיליה ,בדיוק אליו אני מתכוונת .אנחנו רוצים להוציא הכול מהבית,
ועדיף לא יאוחר ממחר .בסדר ,ד ּב ֹורה ,אני אומרת .אז איפה אנחנו
אמורים לשים אותו? כי לא דוחפים למישהו אוסף מפואר כזה עם
הגב לקיר באמצע הלילה ,נכון? טוב ,סיליה ,היא אומרת ,בהתחשב
בזה שצברת לך הון קטן מאדוארד במשך השנים ,ומאחר שאדוארד
מרגיע אותי ומבטיח לי שיש לך מקום פנוי בשפע ,מה דעתך לאחסן
את זה אצלך מאחור?
"תאחסני את זה ַאת אצלך מאחור ,חשבתי — אבל לא אמרתי את
זה ,כן ,בגלל טדי המסכן .למחרת אחרי הצהריים ,בשעה ארבע על
פי הזמנה מלכותית ,אנחנו מתייצבים ב ֵמיי ּפלס ,נו ,טוב ,סילברווי ּו.
ברנרד עם תיבות התה שלו ועם נסורת; אני עם ניילון בועות ונייר
עטיפה רך .טדי מחכה בדלת ,לבן כמו סדין ,והוד ֵליידי ּותה בקומה
למעלה ב ּב ּוד ּו ַאר שלה עם המוזיקה הקלאסית שלה בקולי קולות".
סיליה קטעה את עצמה ,אבל לא לאורך זמן:
"בסדר ,אני יודעת שהיא חולה .אני מצטערת .אני לא אומרת שאלה
47
