Page 131 - 30322

‫ג׳נטלמן חוטא ׀ ‪131‬‬

‫תשומת ליבו לפנים בשנית וזז הצידה כאשר תייר חמוש במצלמה‬
‫שועט לעברנו‪ .‬לאחר שהנתיב פנוי‪ ,‬ת׳יאו חוזר להוביל את הדרך‪.‬‬

‫״אבל תעשי לי טובה‪,‬״ הוא מוסיף‪.‬‬
‫״מה?״‬

‫״אני לא רוצה שהעסק שלי ילבש את בגד הים החושפני הזה‬
‫שוב‪.‬״ הוא שולח בי מבט לא מרוצה‪ ,‬ואני פורצת בצחוק‪ .‬הוא‬
‫גבר חכם‪ .‬לאחר שהוא ראה את בטני‪ ,‬הוא מבין היטב מדוע‬
‫לבשתי את בגד הים המסוים הזה‪ ,‬אף שהוא לא מניח לגילוי הזה‬
‫להרגיע אותו‪ .‬אין לי מושג מדוע זה משמח אותי‪ .‬״התשובה היא‪,‬‬

‫׳כן‪ ,‬ת׳יאו׳‪.‬״‬
‫״כן‪ ,‬ת׳יאו‪.‬״ אני מצחקקת‪ ,‬בעודי מרגישה אותו מתנגש בי בכתפו‬

‫בשובבות‪.‬‬
‫ההליכה הקצרה שלנו לקוסמופוליטן שקטה במידה נינוחה‬
‫להפליא‪ .‬הוא מוביל את דרכנו במומחיות בין האנשים‪ ,‬תוך כדי שהוא‬
‫מקפיד לשמור אותי לצידו ומוודא שאף אחד לא יתחכך בו — וגם‬
‫לא ייגע בי‪ .‬כאשר אנחנו מגיעים אל דלתות הזכוכית הגדולות‪ ,‬הוא‬
‫פותח אותן בשבילי ומניח כף יד שובבית על ישבני בעת שאני חולפת‬
‫על פניו‪ .‬ברגע שאנחנו נכנסים לטרקלין אני פונה להביט בו‪ ,‬זו דרכי‬

‫לומר לו שמכאן ואילך אסתדר בכוחות עצמי‪.‬‬
‫הוא עומד במרחק מטרים בודדים מולי‪ ,‬כפות ידיו תחובות בכיסים‪,‬‬
‫עיניו הכחולות בוחנות אותי בקפידה‪ .‬״אני אעזוב מוקדם בבוקר‪,‬״ הוא‬
‫אומר בקול חרישי‪ ,‬וכמעט אפשר לשמוע חרטה בקולו‪ .‬״ככה שתוכלי‬

‫לחזור לחופשת הבנות שלך‪.‬״‬
‫אני מהנהנת בהסכמה‪ ,‬אף שמבפנים אני מרגישה בחלל שנפער‬

‫בתוכי‪ .‬״בסדר‪.‬״‬
‫״תתקשרי אליי‪,‬״ הוא אומר‪ ,‬אם כי אינני מתבלבלת וחושבת‬
‫שמדובר בבקשה מנומסת‪ .‬גם ככה עד שאגיע הביתה כבר אהיה‬
‫נואשת לפגוש אותו‪ .‬כפי שחששתי‪ ,‬כעת יש לו אחיזה בי‪ ,‬ואינני‬
‫רוצה שהוא ירפה ממני‪ .‬אני רוצה לצלול‪ ,‬להתנפל עליו‪ ,‬לקבור‬
‫את עצמי בחזהו העצום ולכרוך את זרועותיי סביב צווארו‪ ,‬אך‬