Page 132 - 30322
P. 132
132׀ ג׳ודי אלן מלפס
אני יודעת שאינני יכולה לעשות זאת ללא הזמנה .וכאילו שהוא
קרא הרגע את מחשבותיי ,הוא מוציא את ידיו מהכיסים ושולח את
זרועותיו לעברי .הכוח המגנטי שלו מושך אותי היישר אל חיבוקו
ללא כל מחשבה מיותרת.
״תודה על ...ארוחת הערב.״ אני מזעיפה פנים לתוך כתפו ,נעמדת
על קצות בהונותיי כדי לכרוך את זרועותיי סביב צווארו ,בעודי חשה
בחיוכו לעומת אוזני.
״תודה שעשית מה שביקשתי,״ הוא משיב בשובבות ,וגם אני
מחייכת ,אבודה בנחמה של חיבוקו החזק ,שעה שגופו העצום עוטף
את כל כולי .״תבלי ,מתוקה.״ הוא טופח על ישבני ,ואני מתנתקת
ממנו באי רצון ,מאבדת את החמימות ברגע שהמגע בינינו נגדע.
אינני רוצה להיחפז להסיק מסקנות ,אבל אני די בטוחה שההתנהגות
של ת׳יאו והמבטים שהוא שולח אליי מעידים על דכדוך הנפש שאני
בעצמי חווה .אני באמת ובתמים לא רוצה שהוא ילך.
״אני אתקשר אליך.״ אני סבה על עקביי ומחישה את צעדיי לעבר
המעליות ,לא רוצה למתוח את האתגר הנלווה לכך שהוא נשאר מאחור.
אני תולשת את הפלסטר בבת אחת ,במקום לקלף אותו באיטיות .אני
מעיפה מבט חטוף מעבר לכתפי בעודי מגיעה לקצה המדרגות הנעות,
ומגלה שהוא עדיין עומד במקומו ומתבונן בי מתרחקת .אני מחייכת,
מרימה את ידי ומנופפת לעברו ,ות׳יאו גומל לי במחווה דומה .קאלום
מופיע ונעמד במרחק מספר מטרים בודדים מת׳יאו .ואז אני מבינה
שהוא ככל הנראה היה ברקע במשך כל הזמן הזה.
אני מבזיקה אל ת׳יאו חיוך אחד אחרון לפני שאני מפנה אליו את
גבי ,נושמת נשימה עמוקה ויורדת מהמדרגות הנעות ,תוך כדי שאני
מזכירה לעצמי מדוע אני פה .אני מוצאת את ג׳ס בבר עם קייל ,אולם
אינני מבחינה בכל זכר לדני .״היי,״ אני אומרת ,בעודי מתמקמת על
השרפרף הסמוך אליהם.
״איזי!״ מזמרת ג׳ס ,ומנופפת לברמן שייגש אליה .״אלוהים ,מה
קרה?״
״יותר מדי מכדי שאוכל לפרט כרגע.״ אני פורצת בצחוק.
