Page 137 - 30322
P. 137
ג׳נטלמן חוטא ׀ 137
״למי?״ היא מביטה בי ברצינות תהומית.
אני מהדקת את שפתיי ,אוחזת במשקה שלה ומגישה לה אותו.
״לא משנה.״
היא מגלגלת את עיניה ולוגמת מהכוס שלה .״סטוץ קיצי ,איזי.״
היא נועצת בי מבט נחוש .״זה הלילה האחרון שלנו .בואי ניפרד
מווגאס בסטייל.״ היא אוחזת בכוס ,גומעת את תכולתה ומביטה בי.
מורה לי לעשות כמוה ,ואני מסכימה ושותה .שתינו שואפות אוויר
בחדות ומטיחות את הכוסות הריקות שלנו בבר ,ומייד אחר כך
מזנקות מהשרפרפים שלנו .היא כורכת את זרועה בזרועי ,ומובילה
אותנו בצעדים נחושים אל קומת הקזינו.
***
אנחנו באמת נפרדות מווגאס בסטייל .אין לי שמץ של מושג מה אני
עושה ,אבל בכל פעם שאני מנשקת את הקוביות ,הבחור לידי מגלגל
בדיוק את מה שהוא צריך כדי לזכות בערימה של מזומנים .אז אני
ממשיכה לנשק את הקוביות ,תוך כדי שאני ממשיכה לצרוך כמויות
של אלכוהול שהמלצרית מגישה לשולחן.
״את לוהטת ,איזי!״ מצהירה ג׳ס ,וכולם מסביב לשולחן פורצים
בצחוק.
אני מושכת בכתפיי ונושקת לקוביות פעם נוספת לאחר שהן
מוחזקות תחת אפי ,שעה שג׳ס מתמקמת קרוב אל גבר דרום אפריקאי
שעומד ליד השולחן.
כן ,היא ממש משותקת מרוב געגועים לקייל .אני ,לעומת זאת,
באמת מתגעגעת למישהו .חיוך פושט בשפתיי ,ואינני מסוגלת לכבוש
את התחושה החמימה והנעימה שנלווית למחשבה על כך שנתראה
שוב .הפרידה ממנו באולם הכניסה של הקוסמופוליטן הייתה קשה
יותר מכפי שהייתה אמורה להיות .מה יקרה כשאחזור הביתה?
המחשבה על כך מלהיבה ומפחידה אותי גם יחד.
כולם מתחילים להריע שוב ,עוקרים אותי ממחשבותיי ,ואני
