Page 140 - 30322
P. 140
140׀ ג׳ודי אלן מלפס
ומתבונן שעה שהגבר ממשיך להימלט בצעדים כושלים .״ארבע.״ אני
לא בטוחה במאה אחוז ,אבל אני די בטוחה שעיניו של קאלום בוהקות
בשעשוע .הגבר פונה בעיקול ונעלם משדה הראייה לפני שקאלום
מספיק להגיע לחמש.
ההומור שאיתרתי בעיניו החומות החמימות נעלם ברגע שהן
מתבייתות עליי ועל ג׳ס .אני מתכווצת בו במקום נוכח מורת רוחו ,אך
עד מהרה מזדקפת ,בזמן שהתדהמה נוכח הופעתו הפתאומית משום
מקום סוף כל סוף מתחילה לחלחל.
אני פוסעת לפנים ,צעדים יציבים ואיתנים .״היית פה במשך כל
הזמן הזה ,נכון?״ אני שואלת ,בעודי בוחנת אותו במבטי .״ת׳יאו אמר
לך להשגיח עליי.״
ארשת פניו חתומה .״אין בעד מה,״ הוא אומר בקור רוח ,ומחווה
לעבר היציאה.
אני מוכת אלם .חלק בי מודה ומכבד אותו על כך אך אני בעיקר
רותחת מזעם .״אין בעד מה?״ אני שואלת ופורצת בצחוק .איזו
חוצפה .״אני יכולה לדאוג לעצמי.״
״כן ,ראיתי.״
אני חושקת את שיניי ,אוחזת בזרועה של ג׳ס ומתחילה להוביל
אותה אל מחוץ לשירותים ,ומושכת אותה קדימה בכל פעם שהיא
מסבה את מבטה לאחור .״הוא הציל את החיים שלנו הרגע,״ היא
ממלמלת בחלומיות .״הוא הת׳יאו שלי.״
כתפיי נשמטות .״את רק רואה אקדח וכבר כובשים את הלב שלך,״
אני רוטנת בעודי גוררת אותה ,שעה שקאלום עוקב אחרינו ברחבי
הקזינו .הוא אפילו נכנס איתנו למעלית ומלווה אותנו עד לחדר שלנו.
כמה אדיב מצידו.
לאחר שאנחנו נכנסות לחדר וג׳ס זכתה למנה שלה מנוכחותו
המאיימת למשך כמה רגעים ,אני מהנהנת לעברו בתודה מנומסת,
סוגרת את הדלת ונועלת אותנו בבטחה בתוך חדרנו.
ג׳ס צונחת למיטה בקול אנחה כבדה ,ועושה רושם שהיא איננה
המומה כפי שהיא אמורה להיות לאחר שהיא ראתה את קאלום שולף
