Page 144 - 30322
P. 144
144׀ ג׳ודי אלן מלפס
לראות אותו ,אני יודעת שהוא היה מחייך .אני אוהבת את החיוך שלו.
רכות על נוקשות .אור על חושך.
״יופי .עכשיו תישני קצת .אני מחכה לרגע שאפגוש אותך.״ הוא
מנתק ,ואני שומטת את הטלפון לצד גופי ולוטשת את מבטי בתקרה.
עליי להודות ,לא משנה עד כמה זה אולי נשמע מטורף ,אני מתחילה
להישבות בקסמו של הזר האפל והמאיים.
