Page 148 - 30322
P. 148

‫‪  148‬׀  ג׳ודי אלן מלפס‬

‫״מה זה?״ אני שואלת‪ ,‬בוהה בכרטיס עם האותיות הבולטות‪.‬‬
‫בזמן שאני מתעסקת עם אחד מקצוות הסרט‪ .‬חולפים כמה רגעים‪,‬‬
‫קאלום עוד לא סיפק לי תשובה‪ ,‬ואני נושאת את מבטי ורואה שהוא‬
‫נכנס למכונית שלו‪ .‬ג׳ס נחפזת לעברי‪ ,‬מנסה להעיף מבט במה שאני‬

                                                       ‫מחזיקה בידי‪.‬‬
‫״זה ממנו?״ היא שואלת‪ ,‬עיניה מפזזות בהתרגשות‪ .‬אני לא‬

                                     ‫מתרגשת‪ ,‬אלא יותר‪ ...‬חוששת‪.‬‬
‫אני חוצה את המטבח‪ ,‬שעה שג׳ס הולכת בעקבותיי‪ ,‬מתיישבת ליד‬

       ‫השולחן ומניחה את הקופסה מולי‪ .‬ואני לוטשת בה את מבטי‪.‬‬
‫״קדימה‪ ,‬תפתחי אותה‪,‬״ ג׳ס מתמקמת על כיסא ודוחפת את‬

                                  ‫הקופסה לעברי‪ .‬״למה את מחכה?״‬
‫אני נושכת את שפתי בעודי נשענת לאחור בכיסאי‪ .‬בפינת‬
‫הקופסה יש תווית‪ ,‬אך היא פונה כלפי מטה‪ ,‬ככה שאינני יכולה לראות‬
‫מה כתוב עליה‪ .‬אינני יודעת מדוע אני לחוצה כל כך‪ .‬זו בסך הכול‬
‫מתנה‪ .‬מה זה כבר יכול להיות? אני מושיטה אליה יד מהוססת‪ ,‬כאילו‬
‫שהקופסה עלולה לנשוך אותי‪ ,‬והופכת את התווית‪ .‬עליי להטות את‬

                                       ‫ראשי כדי לקרוא את הטקסט‪.‬‬
                                  ‫ברוכה הבאה הביתה‪ .‬נשיקות‪.‬‬
‫״אוו‪.‬״ ג׳ס טופחת בידה על ליבה‪ ,‬הבעה חלומית מעטרת את‬
  ‫פניה‪ .‬״יחסית ליצור גדול ומפחיד כל כך‪ ,‬הוא רומנטיקן לא קטן‪.‬״‬
‫אני מחייכת אל הקופסה‪ ,‬סקרנית ועדיין חרדה להפליא‪ .‬״מה את‬
‫חושבת שזה יכול להיות?״ אני שואלת‪ ,‬עדיין נמנעת מלעשות מעשה‬

                                                ‫ולפתוח את הקופסה‪.‬‬
‫״אה‪ ,‬רגע‪,‬״ היא אומרת‪ ,‬ואני נושאת את מבטי ורואה שעיניה‬

  ‫עצומות ואצבעותיה מונחות על רקותיה‪ .‬ואז היא מתחילה להמהם‪.‬‬
‫אני מושיטה את ידי ומחטיפה לה מכה בכתף‪ .‬״בסדר‪ ,‬חכמולוגית‪.‬״‬
‫״תפתחי אותה‪.‬״ ג׳ס שוב דוחפת את הקופסה לעברי‪ ,‬ואני ממלאת‬
‫את ריאותיי באוויר ומתחילה למשוך בסרט היפיפה עד שהוא נקווה‬
‫מסביב לקופסה‪ .‬אני מביטה לעבר ג׳ס‪ ,‬ומחייכת בעת שהיא מדרבנת‬
‫אותי במבטה חסר הסבלנות‪ .‬אני מסירה את המכסה ומציצה פנימה‪,‬‬
   143   144   145   146   147   148   149   150   151   152   153