Page 153 - 30322

‫ג׳נטלמן חוטא ׀ ‪153‬‬

‫״ובכן‪ ,‬עד שהירך הארורה הזאת תתחיל להבריא‪ ,‬אני לא מתכוונת‬
‫ללכת לשום מקום‪ ,‬יקירתי‪.‬״‬

‫אני עוברת במוחי על כל העדכונים שקיבלתי היום‪ .‬״היי‪ ,‬מישהו‬
‫כבר לקח אותך לצילום הרנטגן שלך?״‬
‫״עוד לא‪.‬״‬

‫אני מעיפה מבט בשעון‪ .‬״עכשיו קצת מאוחר‪ .‬אני אבדוק אם אוכל‬
‫להקדים את התור שלך‪ .‬הנה ארוחת הערב שלך‪.‬״‬

‫״הו‪ ,‬איזה אושר‪,‬״ היא רוטנת‪ ,‬ומחווה בידה אל השולחן המתגלגל‬
‫שלה‪ .‬אני דוחפת אותו לעברה ומתבוננת בחיוך כשהיא מעווה את‬

‫פניה לעבר המגש‪.‬‬
‫״בתיאבון‪,‬״ אני קוראת לעברה‪ ,‬בעודי פוסעת בחזרה לעבר תחנת‬

‫האחיות‪.‬‬
‫לאחר שאני נפטרת מהשתן של מייבל ומוסרת את השקית‬
‫הריקה לעובד הסיעודי כדי שיחבר אותה לצנתר‪ ,‬אני מתיישבת ליד‬
‫המחשב‪ ,‬מעלה את התיק של מייבל ואחר כך מתקשרת למחלקת‬
‫הרנטגן‪ .‬״כרגיל‪,‬״ אני רוטנת כאשר אינני זוכה למענה‪ ,‬ומנתקת‬
‫בעת שסוזן מופיעה‪ .‬היא נראית מעט מוטרדת‪ ,‬ופניה העגלגלים‬
‫סמוקים‪ .‬״הכול בסדר?״ אני שואלת שעה שהיא רוכנת כדי לקחת‬

‫עט‪.‬‬
‫״סתם מבקר קשה‪,‬״ היא אומרת ונאנחת בכבדות‪ .‬״זה לא מסובך‪.‬‬
‫שעות הביקור הן בין שתיים לארבע‪ .‬אין לי מושג מה גורם לחלק‬
‫מהאנשים לחשוב שהחוקים אינם תקפים להם‪.‬״ היא משרבטת משהו‬

‫על דף ומשליכה אותו בחזרה אל השולחן‪.‬‬
‫״תרצי שאחליף איתו כמה מילים?״ אני שואלת‪ ,‬בעודי קמה‬
‫מהכיסא שלי‪ .‬סוזן איננה האדם הכי דיפלומטי בעולם‪ ,‬ובעוד רוב‬
‫האנשים מכבדים את סמכותה‪ ,‬מדי פעם בפעם יימצא האדם שיטיל‬

‫בה ספק‪ .‬סוזן לא אוהבת שמטילים בה ספק‪.‬‬
‫היא מתבוננת בי בהבעה מרמזת‪ .‬״את באמת חושבת שהשמוק‬

‫הטיפש הזה יקשיב לך?״‬
‫״שווה לנסות‪ ,‬נכון?״‬