Page 150 - 30322

‫‪ 150‬׀ ג׳ודי אלן מלפס‬

‫ואז אני מבינה‪ .‬״אה‪...‬״ אני אומרת בקול מתנשם‪ ,‬בעודי מתכווצת‬
‫במושבי‪.‬‬

‫ג׳ס מבינה חלקיק שנייה לאחר מכן‪ ,‬מפני שהנשימה נעתקת מפיה‬
‫והיא שומטת את האזיק אל השולחן‪ .‬״אלוהים פאקינג אדירים‪,‬״ היא‬

‫צווחת בעודה קמה ממקומה בחטף‪ .‬״זה ציוד קשירה‪.‬״‬
‫״אלה אזיקים‪.‬״ אני מרימה אחד מהם‪ ,‬ומשחקת בו בעודי שוקעת‬
‫בהרהורים‪ .‬העור של האזיק רך‪ ,‬ורפידת הקטיפה רכה אף יותר ממנו‪,‬‬
‫אך חישוק הזהב העבה המחובר אליו מוצק וקשה‪ .‬״הוא חושש שאולי‬
‫הוא הכאיב לי בזמן שהוא קשר אותי‪.‬״ אני שקועה בתדהמה בעודי‬
‫ממשיכה לבחון את האביזר היפה‪ ,‬מרגישה אותו ומחליקה אותו על‬

‫פרק כף ידי‪ .‬אני מחייכת‪ .‬״מתאים בול‪,‬״ אני אומרת במהורהר‪.‬‬
‫״וואו‪,‬״ ג׳ס אומרת בתדהמה‪ ,‬בעודה צונחת בחזרה אל הכיסא‬

‫שלה‪ .‬״את מתאהבת בסאדו־מזוכיסט‪.‬״‬
‫אני מצחקקת בניגוד לרצוני‪ .‬הכרזתה כלל איננה מדויקת‪ .‬״הוא‬

‫לא סאדו־מזוכיסט‪.‬״‬
‫היא בוחנת אותי במבטה‪ ,‬שפתיה קפוצות‪ .‬״אבל את באמת‬

‫מתאהבת בו?״‬
‫אני קולטת את הטעות שלי ומתחילה לתקן אותה‪ ,‬אולם ג׳ס מרימה‬
‫את ידה כדי להסות אותי לפני שאני מספיקה לפצות את פי‪ .‬״נתייחס‬
‫לזה בעוד רגע‪ .‬כרגע אני מוטרדת יותר לגבי זה‪.‬״ היא מנופפת באצבע‬

‫שלה בכיוון הקופסה‪.‬‬
‫אני לוקחת את האזיק השני‪ ,‬מניחה את שניהם על השולחן‬
‫ומתבוננת בהם בהערצה‪ .‬״הוא לא סאדו־מזוכיסט‪,‬״ אני חוזרת‬
‫ואומרת‪ ,‬בטוחה שהצדק עימי‪ .‬״הוא רוצה שאענוד אותם כדי שהוא‬
‫לא יכאיב לי‪.‬״ אני נושאת את מבטי אל ג׳ס‪ .‬״הוא פוחד שאגע בו‪,‬‬
‫ושהוא לא יהיה מוכן לזה במהלך‪...‬״ קולי דועך ואני מאפשרת לג׳ס‬
‫להסיק את המסקנות הנכונות‪ .‬״החושים של ת׳יאו רגישים במיוחד‬
‫לתנועות‪ .‬לתנועות של אנשים אחרים‪ .‬אני חושבת שלאורך השנים‬
‫הוא לימד את עצמו לפתח מודעות גבוהה לתנועות‪ .‬הוא תמיד תופס‬
‫את הידיים שלי לפני שאני מספיקה לגעת בו‪ ,‬והוא תופס פיקוד על‬