Page 147 - 30322

‫ג׳נטלמן חוטא ׀ ‪147‬‬

‫״הייתי צריך להניח למנוול ההוא להחטיף לה עד שכל החוצפה‬
‫הזאת תצא מתוכה‪,‬״ הוא מקטר‪ ,‬ופונה לעבר ג׳ס‪ .‬״תיכנסי‪.‬״‬
‫״אל תגיד לי מה לעשות‪.‬״‬

‫אני נאנחת בכבדות‪ ,‬ועוצמת תסכולי משתווה לזו של קאלום‪ .‬היא‬
‫עושה לו חיים קשים בכוונה‪ ,‬מפני שהיא לא רוצה להוריד מכבודה‪.‬‬
‫קאלום פוסע לעברה בנחישות‪ ,‬אוחז בזרועה ומוביל אותה אל‬
‫המכונית‪ .‬היא רושפת ומוחה במשך כל הדרך‪ ,‬ומקימה כזאת מהומה‪,‬‬
‫עד שאנשים מתחילים לנעוץ בנו מבטים‪ .‬אני מתמקמת במכונית‬

‫וסוגרת את הדלת במבוכה‪ ,‬עד שהיא מתיישבת במושב לצידי‪.‬‬
‫״שמוק‪,‬״ היא מטיחה בזעם בעודה מתרווחת במושבה זועפת‬

‫ורוטנת ללא הרף‪.‬‬
‫״את כזאת נסיכה מפונקת‪.‬״‬
‫היא פולטת אוויר בזעף וממקמת את התיק שלה בחיקה‪ .‬״הוא‬
‫יודע להתנהג כמו ג׳נטלמן כשמתחשק לו‪.‬״‬
‫״מבחינתך לכוון אקדח לראש של מישהו זה מעשה ג׳נטלמני?״‬
‫איך זה שהיא לא המומה? בפעם הראשונה שנתקלתי בנשק של ת׳יאו‬
‫כמעט חוויתי התמוטטות עצבים‪.‬‬
‫ג׳ס מחייכת בשביעות רצון‪ ,‬ואז נוגסת בשפתה התחתונה‪ .‬״אני‬
‫רוצה שהוא יכוון אקדח‪ ,‬אליי‪.‬״ היא נועצת את מבטה בעורפו של‬
‫קאלום‪ ,‬ואני מצחקקת מבפנים‪ ,‬בעודי קולטת את מבטו של קאלום‬
‫דרך המראה האחורית‪ .‬הוא נראה מעט מבולבל‪ ,‬וקרוב לוודאי שהוא‬
‫מקלל את ת׳יאו מכל הלב על שהטיל עליו את המשימה הזאת‪.‬‬

‫***‬

‫הנסיעה משדה התעופה חולפת ללא אירועים מיוחדים‪ ,‬אף שאני חשה‬
‫במתח האורב מאחורי מצב רוחי המהורהר‪ .‬אנחנו‪ ,‬זה מה שיקרה‪ .‬אני‬
‫מחייכת לעצמי בעודנו עוצרים מחוץ לדירה שלנו‪ ,‬וקאלום נושא את‬

‫המזוודות שלנו לתוך המסדרון‪.‬‬
‫״הנה‪.‬״ הוא מגיש לי קופסה שחורה העטופה בסרט אדום יפה‪.‬‬